אתגר – 2 – שבוע ההשראה!

[מירי הלברשטיין (ירום)]

וואו, אתמול שמעתי הרצאה של הרב ג’ייקובסון, שאני מרגישה שהיא העניקה לי כל כך הרבה כוח לעצמי, וכוח לעמוד מול מטופלת ברגעים הקשים ולראות את התקווה.

הרב ג’ייקובסון מביא את דבריו של ה’המגלה עמוקות’ על שתי הלוחות שיש לעם ישראל בארון הקודש, לוחות ראשונים, השבורים, ולוחות שניים, החדשים. והוא מביא את הפסוק “ואתפוס בשתי הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם”. ושואל המגלה עמוקות, למה אמר לעיניכם? מה הדיוק פה? מה זה משנה אם שבר לעיני כל ישראל או בנסתר, הוא שבר את הלוחות! זה הדבר החשוב פה!

אבל הוא מסביר פה יסוד עמוק יותר. הלוחות הראשונים הם הימים היפים, ימי הילדות, שבהם ילד רואה את הטוב, חי את הטוב, ומקווה לטוב. בעיניו הכול מצוין, והוא בונה את חייו בשמחה. אבל אז, מגיעים המשך החיים, שמסמלים את שברי הלוחות. מגיעים ימים קשים יותר, שבהם הלוחות נשברים. ימים שבהם כל הטוב והשלווה הולכים. ומשהו בפנים נשבר. וכל כך הרבה סבל חווה האדם. הלוחות שלו כאילו נשברו, משהו בו נשבר, והוא לא כמו שהיה, לא כמו הלוחות הראשונים. אבל המגלה עמוקות אומר, תדע, שכל השבר הזה הוא רק לעיניכם! רק לעינכם נשברו הלוחות, כי עמוק בתוך נפשו של כל יהודי יש לוחות שלמים, שאף אחד לא יוכל לשבור, ומהם תוכל לצמוח מחדש.

היסוד הזה תפס אותי מאוד. בחיי היומיום ובקליניקה. הידיעה שלא משנה כמה עמוק וכואב השבר, עמוק יותר יש משהו יציב ושלם שצריך רק להאיר אותו, רק לדעת על קיומו ולחשוף אותו. ואז, תבוא השלמות והרוגע אל הנפש. וכשיש כאלה לוחות שם בבסיס, שום דבר לא יוכל לשבור אותנו באמת.

בתור אחת שנולדה בי”ז בתמוז, היום בו נשתברו הלוחות, וחוויתי שברים בחיים שלי, התרגשתי מאוד להכיר את זה…

אז זאת ההשראה שלי. אני מקווה שהיא תחזק גם אתכן ותיתן לכן כוחות.