ערך עצמי הוא הבסיס של כל האדם
וכשאדם לא מחובר לעצמו – לערכו וליכולותיו, אז אין לו את עצמו
וכמובן שזה נובע פעמים רבות מחוסר אהבה, ביקורת, ובמיוחד אצל אנשים רגישים מאד (או שעברו אירועים קשים מהרגיל).
היכולת לחבר אותו בחזרה אל עצמו – [ז”א, להסיר את כל המחיצות שנקבעו בנפשו (רגשותיו ואמונותיו הפנימיות), ושמסתירות לו את עצמו… ופשוט לתת לו להרגיש ולהאמין בנשמה המפוארת שלו – שהיא חלק אלוק ממעל (ושאין שום אפשרות לקלקל אותה לגמרי – כי יש בה את ה”קוסטא דחיותא”) ] – זה ללמד אותו לאהוב את עצמו ללא תנאי, או ללמד מישהו אחר שיתן לו את זה.
בעבודה עם הורים – אני מלמדת את ההורים לעשות זאת לילדיהם (כאשר אנחנו נותנים אהבה וכבוד לרגשותיו של הילד, הוא מתחבר אלינו בקלות יותר – ואז הוא מאמין לנו שאנחנו מעריכים אותו).
אך בד”כ… האימהות זקוקות לכך בעצמן (ולכן מתקשות להעניק זאת לילדיהן). ועל כן, אני עובדת איתן על קבלה עצמית, אהבה וסלחנות, קודם כל לעצמן!
יש לי תרגילים מדהימים לכך(גם מספרה של לואיז היי).
התרגילים הללו, עוזרים לרפא כאבים עמוקים מאד, אך כמובן שצריך לכך הדרכה, בשלות, התמדה ורצון.
גם אשת מקצוע, עם מסוגלות טבעית להכלת כאבים עמוקים, מעניקה כאן חלק נכבד מאד בריפוי הנדרש.
לגבי השאלה, היכן העבודה כאן? בשכל או ברגש?
העבודה היא עמוק בלב – שהוא יסוד הנפש ו”ממנו תוצאות חיים”,
כי הוא כמו השורש של העץ – שבהתאם לחוסנו, יצמח העץ לתפארה.
תמיד טוב גם להסביר מהלכים בשכל, כדי לגייס את הרצון והתובנות לתהליך הרגשי הבונה.
אך בסופו של דבר:
מדובר בתהליך רגשי עם השפעה עמוקה על התודעה (האמונות הפנימיות).
בברכה ובהצלחה בשליחות של כולן לרומם ולהשפיע רוב אהבה לעולם