"העבודה הכי טובה שהיתה לי"- האמנם???

[שיינא]

וואו כמה שזה נכון.
וטוב להיזכר בזה מדי פעם, לכוון מחדש את המצפן הפנימי…

[ה]

מרשה לי להוסיף,

עובדת בעבודה שמטרידה אחרים, כמו התרמות, גיוס לקוחות במחזור פנסיה וכו..

[רבקי גרינוולד]

צודקת מאוד

לגבי התרמות- במקומך לא הייתי כ"כ החלטית

יש את הסיפור הידוע על אחד מעשירי רוסיה שכל רכושו הולאם בזמן המהפכה

ואז הגיע לאחד הרבנים (אולי הרב מפוניבז? או החפץ חיים? לצערי אני לא זוכרת ואין לי איפה לבדוק)

וצעק בכאב על אותו רב למה הוא לא התרים אותו יותר בחוזק יד, בזמן שהיה עדיין עשיר

כי עכשיו לא נשאר לו כלום.

לדעתי לגבי התרמות יש שני צדדים למטבע, יש אירגונים ויש אירגונים, יש שיטות ויש שיטות, אבל עצם העבודה בהתרמות היא לא פסולה

לגבי סקרים, או מכירות של שירותים שלא עושים טוב לאנשים- צודקת במיליון אחוז.

[ה]

לדעתי הסיפור מלמד – שאם אין אני לי מי לי – האדם הזה תמיד התרגל להפיל את האחריות על אחרים, אז גם כשרכושו הולאם – היה לו תלונות על הרבנים למה הם לא הכריחו אותו לתת.

אם הוא היה אדם שלוקח אחרית אישית היה בוכה למה הוא לא נתן….

[רבקי גרינוולד]

זו פרשנות מעניינת שלא חשבתי עליה,

אני פשוט לא חושבת שאפשר לומר באופן גורף שעבודה בהתרמות זו עבודה שהיא לא מספיק בסדר

[תמר זיו]

דיון ממש מעניין.
הנושא נכון וחשוב, ואנחנו צריכות כל הזמן לבדוק את עצמנו… ממש נהניתי לקרוא
את הפוסט הפותח.
לגבי סקרים ומכירות – אני לא בטוחה שזו עבודה כל כך גרועה, אם עושים את זה
בצורה הגיונית. לדוג', סוקרים אנשים שהביעו נכונות להיסקר (ויש רשימות כאלה),
ומכירות – תלוי איך עושים.
הרבה מהעבודות האלה, לדעתי בכל אופן, זה לא "מה" אלא "איך". כלומר, לא משנה
במה את עובדת, משנה אם את עושה את זה כמו שצריך.
גם מזכירה בקופ"ח יכולה להיות עבודה שמטרידה אחרים, אם היא כל הזמן צועקת
ועצבנית… וכמובן כל עבודה עם אנשים.
לגבי הסיפור – ה. הפרשנות שלך מעניינת, מאוד.
כפי שאני מכירה את הסיפור, הוא נאמר בכאב ולא מתוך עניין של אחריות אישית.
מדובר בשני אחים עשירים, שאחד מהם פגש – איני זוכרת את מי, מישהו שקשור לאחד
מראשי הישיבות החשובות במזרח אירופה, אולי רבי אלחנן וסרמן – וכששמע על הקשר
ביניהם, אמר שהוא לא סולח לו, או משהו בסגנון.
הוא הסביר שכשהרב בא להתרים אותו, הוא ביקש, וכשהקומוניסטים באו – הם באו עם
אקדחים… אם הרב היה בא עם אקדח הוא היה תורם… משהו כזה, שבעצם מבטא את
השבר מכך שהוא לא היה חכם בזמן.
זה מה שידוע לי על הסיפור הזה. (אגב, סיפור מכונן. יש בו הרבה אמת, בלי קשר
לכסף).

[מירי]

נושא מעניין למחשבה…

לגבי התרמות – מצטרפת לדעה שהשאלה היא לא ה"מה" אלא ה-"איך"

זה יכול להיעשות בצורה נעימה ומכבדת

ויכול להיות מטריד, ממש.

מסכימה שזה סוג עבודה שמצריכה ערנות גבוהה בשוטף, להשאר במשבצת המתאימה.

ומכאן אפשר גם לצאת למקום קצת יותר כללי –

יש את הדוג' בהן השאלה היא להיות או לחדול, כמו בפוסט הפותח

אבל לא תמיד הבחירה היא בין לקחת / להמשיך עבודה מסויימת או לא, אלא טווח בחירה פנימי בתוך העבודה.

(באיזה תיקים אני מטפלת ובאיזה לא נוגעת? מה מידת התקשורת עם גברים שאני מוכנה להיחשף אליה וכד')

ושם הבחירה קשה יותר. כי היא עשויה להיות יומיומית, ולפעמים פחות ברורה / חד משמעית

[צוות קדם]

תודה רבקי על הנושאים החשובים שאת מעלה!