הייטק שרה
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
ממליצה מאוד על ביאמבה,
מעולה, לי ממש הגבירה את החלב,
יש לי את החד צדדית, אני מרוצה מאוד מאוד מאוד!
יש לה חיקויים באלי אקספרס אבל אם את רוצה לקנות חיקוי – תבקשי ממישהי קישור למשהו טוב,
כי יש כאלו שנוזל מהצצדים וזה כבר לא שווה את זה…
בעיקרון – זה בלי חוטים בכלל, לא צריך להחזיק,
יש מצב עיסוי ושאיבה,
נייד, נטען,
באמת שזה פשוט מעולה! (אין לי אחוזים😆)
מצ”ב קישור למשאבה (אני אישית קניתי ביד 2 ממישהי שלא השתמשה כלל!)
שימי לב שזה לא הפרו – אני ממליצה על הביאמבה פמפ הרגילה
https://biamba.co.il/biamba-pump/
-
ב”ה בעלי אברך,
ואין דבר יותר טוב וכיף מזה!!
אני לא חושבת שמותר, צריך או כדאי לסמוך על הנס, ולא אני אמרתי את זה…
בוודאי שיש ניסים, אבל אנחנו לא מזמינים אותם, ולא מסתמכים עליהם!
חשוב מאוד כשהם מגיעים – לראות, לציין, להודות, אבל לא לחשוב שזה משהו שאנחנו סומכים עליו.
כל אחד יכול להיות שבט לוי בכל ששם עצמו באוהלה של תורה, (זה ארוך, כתבתי משפט מתוך הרצאה שלמה בערך…)
ולהיות מאוכלי המן – זאת זכות שמרגישים אותה, אבל גם אני חושבת כמו שתמר כתבה,
כן כדאי שתהיה איזה מודעות מינימלית,
במיוחד מישהי שמתלבטת, אני משערת שאולי היא לא גדלה בבית כזה, לא יודעת בדיוק מה זה,
וכן צריכה לדעת, זה קשה, אבל שווה…
אישה שבעלה להבדיל רופא – גם הוא לא זמין… אבל יש לה את ה”כתר” המדומה של כבוד,
אשת רופא,
לאשת אברך יש הרבה יותר מכתר אחד! היא צריכה לדעת שזה כתר ולא רק טייטל, זה הכבוד האמיתי,
זה לא “אני מפרנסת כי הוא לא עובד… הוא לומד”,
אלא זה “ב”ה, בעלי אברך שיושב ולומד, ולכן אני עובדת” (אגב – אני מפרנסת זה לא ביטוי שאני אוהבת…)
את לא צריכה להתנצל על זה – זה הכתר שלנו!
ואני רק רוצה לציין שכשאומרים את זה (חשוב לשים לב למי אומרים כמובן) זה נכנס עוד יותר עמוק לבפנים!
האמת… שבי”ב כתבתי איזה עבודה על הבית היהודי… סוג של יומן של בחורה חילונית שבאה לשבת אצל משפחת חרדית,
חמוד ממש, אם מישהו רוצה – אשאל את הבת השניה שכתבה את זה איתי ואשלח בפרטי.
-
תודה לכולכן, קנינו בסוף של קחטן ודיברנו עם לקוחות שהמליצו לנו,
תודה רבה!
-
אפשר את הכתבה?
או לפחות לשמוע על איזה בקשת מידע זה היה?
אולי גם אני הייתי שם???
מעניין לשמוע ולראות את התוצרים (שבטוח שהם נורא יפים!!!)
תודה!
-
מוכר… כואב…
אין פתרון אמיתי בנטפריף חלק מהסרטונים אפשר לשלוח להם לבדיקה,\
וחלק הם לא מצליחים לבדוק…
אני לקחתי קורס, ופשוט את ההסרטות ראיתי במקום עם סינון אחר, שכן נתן את זה יודמי פתוח,
ואת התירגולים – במחשב הרגיל עם הנטפרי…
לא הכי נוח בעולם אבל זה מה שיש,
אפשר לדוג’ עם טאבלט את ההסרטות ועם המחשב – את כל השאר.
אגב – התירגולים כן פתוחים בנטפרי, רק ההסרטות לא.
אתרוג אמרוים לפתוח את זה,
יודעת על מישהי באתרוג שעשתה את קורס והמרצה היתה אישה…
בהצלחה בהכל!
-
טוב…. אז לי בתיכון לא היתה תקופה כזאת – פשוט כל השנה היו מבחנים וזהו…
בלי שיחרורים ובלי תקופה תחומה של שבועיים,
אבל – בסמינר (י”ג, י”ד) למדתי באופקים (אופקים אופקים…)
ושם היתה תקופה נדירהההה,
אבל זה מאוד שונה משאר המקומות כי זאת פנימייה, ומשקיעים מאוד בלימודי קודש,
כל יום במשך שבועיים היו כל יום שני מבחנים (לפעמים שלושה כי יש מבחן בפרשת שבוע כל שבוע וכד’…)
אחד קודש ואחד חול, אין לימודים סידרים,
אין “עזרה בבית” אבל יש “עבודה בדירה” – שטיפת רצפה, כלים, שרותים וכו’… זה הולך בתורניות וממשיך גם בתקופת המבחנים…אני זוכרת את זה כתקופה יפה,
קמתי מוקדם (יחסית… לא נץ, כן?! פשוט לא ב10), תפילה, ארוחת בוקר, ולימוד עם מי שכבר ערה…
מבחן ואז עוד לימוד עד המבחן הבא שיש בערב…
יש הרבה עבודה בלמצוא מקום ללמוד בו, כי כמוני – יש עוד הרבה שמחפשות מקום שקט…
אבל בסוף – הולך מאוד לימוד בקבוצות, לימוד אל תוך הלילה (בשקט, לא להעיר את כולן…)
למדתי מזה על איך אני לומדת עם אחרות, קצת פוליטיקות של מי לומדת עם מי 🙂
כי בד”כ רואים עם מי למדת…
אולי זה לא “רווחים משניים” מתקופת המבחנים אבל זאת הקונוטציה שעלתה לי…
-
תודה לכולכן אני אבדוק הכל, רק חשוב לי לציין שזה אמור לארח למשך כמעט חודש זוג מאוד גדול,
ומאוד חשוב שיהיה להם מאוד נוח…
חשבנו אולי אפילו לקנות מידה רגילה (יהודית) ומזרון טוב , אבל אנחנו מנסים לחשוב אולי אפשר טיפה להוזיל ועדיין יהיה נוח… וקומפקטי, בעתיד היחידה אמורה להיות מאופשר גם ליחיד ולכן עוד סיבה שלא רוצים מיטות רגילות, שלא ימלא סתם את החדר.
עוד בעיה, החדר שינה קטן יחסית וצריך מיטה או שמרכבים בתוך החדר או ממש צרה שאפשר להכניס מהחלון או מהדלת(אין כמעט זווית לסובב את המיטה….).
עכשיו יש שם היירייזר של עמינח (משום מה זה ממש לא נוח…) והכניסו את זה לפני שהיו חלונות, עכשיו אי אפשר להוציא… רק לנסר את המיטה באמצע ולהוציא…
-
אני מכירה אותה אישית ,
אז אם את לא מצליחה לתפוס אותה,
תעדכני ואני אנסה להשיג לך פרטים נוספים.
אפשר לכתוב לי באישי.
אגב – ספר נדיר! חלקים גדולים מאוד ממנו אמיתיים לגמרי….
-
טוב, חייבת להודות ששאלתי את ג’מיני וזה מה שהוא ממליץ:
לא לוקחת אחריות… 🙂
המחזמר של בנות אמיצות: שם פשוט וברור המבהיר את נושא הסרט ואת אופיו.
ללא פחד: שם קצר ותמציתי המביע את המסר המרכזי של הסרט.
חזקות מבפנים: שם המדגיש את העוצמה הפנימית של הבנות ואת ערכן.
לא מוותרות על עצמן: שם המביע את המסר של התמדה בערכים ובזהות עצמית.
יחד, בלי פחד: שם המדגיש את חשיבות הקהילה והתמיכה הדדית.
הכוכבות של ירושלים: שם מקומי המוסיף עניין וייחודיות.
הקול שלהן: שם פשוט המדגיש את חשיבות ביטוי רגשות וקשיים.
המחזמר של החיים: שם פילוסופי המרחיב את המסר של הסרט לחיי היומיום.
לא מפחדות לשיר: שם קליט וקליט, מדגיש את העוצמה של הבנות ואת ביטוי הקושי דרך שירה.
כוכבות קטנות, קול גדול: שם מעצים המדגיש את גילן הצעיר של הבנות ואת גודל קולן וכוחן.
-
לזוז, להפריע, להתפרע, ריטלין, גערות 😢😢 (מקווה שהאימוג’ לא נחשב…)
-
את צריכה להגדיר לך אפליקציה אחרת שתעשה לך אימות דו שלבי,
קחי את אחד הרעיונות שהיו כאן בשירשור, תכנסי אליו ותגדירי את צריכה אימות לגיט האב,
יתנו לך קוד ואותו תכניסי לתיבת קוד שיש לך למטה,
בהצלחה!
-
תודה לכולכן,
השתמשתי בתוסף לדפדפן.
ושמרתי לי את הקוד של הרקוברי.
-
לפי מה שאני מבינה זה חוזה… אולי כי אני Owner ולא רק אדמין… לא יודעת…
אם למישהי יש פתרון – אני ממש אשמח!
-
אני בעד להביא מנות גיבוי לרוגע של האמא ושל המטפלת,
אף פעם לא הבאתי מטרנה, דאגתי תמיד לשתי מנות קפואות אצל המטפלת בבית, בנוסף ל2 שקיות טריות (מטפלת עד 16:00).
בתחילת שנה, הסברתי למטפלת שההנקה מאוד חשובה לי, אני לא רוצה לשלב מטרנה אם לא צריך.
ובאמת – כשאמרה לי שנראה לה שזה לא מספיק לה, קניתי משאבה טובה יותר, אכלתי הרבה שקדים (אין לי מושג אם זה עוזר או פסיכולוגי אבל בפועל… לי זה עזר מאוד ב”ה… 🤭)
וב”ה שאבתי פי כמה יותר! (70 לפני 180 אחרי…. )
בהצלחה לכל הנשים הצידקניות שממשיכות לתת את כל כולן (פשוטו כמשמעו ) לבייביז שלהן!!!!
-
מקפיצה שוב כי Twilio Authy Desktop עידכנו שלא יתמכו יותר באפליקציית דסקטופ אחרי 19.3.24….
יש למישהי רעיון לאימות דו שלבי שלא צריך סמארטפון????
תודה רבה!
-
ברור שלא שבעים מטעימות… אבל זה נחמד להם, ולדעתי זה מושך קצת…
כלומר – אם נתתי לה פירות (גם אם זה היה 3-4 כפיות שייק) יכולתי לתת לה לחכות עוד קצת עם הארוחה הבאה…
לא זוכרת מדוייק כמה זמן…
מה שכן – אני קניתי משאבה חדשה בגיל 8 חודשים, ופתאום התחלתי לשאוב הרבה יותר!
סתם לשם השוואה, הייתי שואבת משהו כמו 70-80 ולקח לי שעה! שאבתי רק פעם אחת ביום.
הרגשתי כאילו אין כלום…
קניתי ביאמבה (מקורית) למחרת שאבתי 130 מ”ל, אחרי 3 שעות – 160 מ”ל!!!,
ומאז – אני שואבת תוך אולי 20 דק’ 180 בקלות!
אני באמת כבר שקלתי להפסיק את ההנקה כי אין לי…
המטפלת אמרה לי ש70 זה לא מספיק… ולא הצלחתי לשאוב יותר…
אולי כדאי לך לנסות לעבור משאבה וככה לשאוב יותר בכל מנה…
אם את מרגישה שהמשאבה לא ממש מרוקנת…
-
2 מנות של 120 זה באמת ממש יפה ומכובד לדעתי לגיל 4 חודשים!
גם אצלי – הבת שלי היתה מגיל 4 חודשים במטפלת עד 13:00 ואכלה מנה אחת של חלב שאוב,
בשעה 13:00 בעלי היה אוסף אותה ונותן לה את המנה השניה ,
אני חזרתי באזור 15:00 או 15:45… לא ביקשו ממני יותר מזה ולדעתי זה ממש מספיק.
היא כבר טועמת קצת? מגיל 4 חודשים אפשר לתת טעימות של פירות וירקות טחונים.
אולי אפשר שהמטפלת תיתן לה קצת פרי מרוסק או משהו כזה…
זה יכול לעזור הרבה פעמים והתינוקות מאוד נהנים ממתוק כזה… וזה בסדר!
לא פרי שלם, טעימות בכפית…אגב – אצל ההורים שלי פירות היו נקראים פעם פעם ממתק של הקב”ה 🙂
אצלי המטפלת של השנה (היא התחילה בגיל 8 חודשים את השנה) מכינה לה כל יום מין שייק כזה,
של אגס, בננה, ודברים כאלו… או מרקים.
אם המטפלת לא אמורה להכין – תביאי אולי את בכלי קטן טיפה מרק או פירות טחונים.
חברה שלי היתה מקפיאה מרקים בשקית של חלב שאוב ומביאה לתינוקת שלה,
אני לא עשיתי את זה אבל יודעת שיש שעושות ומפשירות כל פעם מנה קטנה.
בהצלחה וכל הכבוד על ההתמסרות שלך!!!
-
חזק מאודדדדד!
הייתי גם רוצה להכיר את המישהו הזה…
כרגע לא עולה לי בראש מישהו כזה אצלי…
-
חחח, אולי הוא לא כזה יחיד סגולה פשוט כולנו מאזור אזור בארץ 🙂
אבל אולי תשאלי אותו אם יש נשים חרדיות שמומחיות בתחום,
או שיש בוגרות שהוא עצמו לימד אותן…
בהצלחה!
-
גם אצלי זה היה ככה,
הבת שלי נולדה קטנטנה – 2.5 קילו…
וישנה וישנה וישנה…
כל פעם להאכיל אותה – הייתי צריכה להעיר אותה – גם ביום…
בלילות – בהתחלה הערתי אותה,
אבל כשהיא הגיעה למשקל 3 קילו –
הפסקתי להעיר אותה וישנתי כמה שהיא רק נתנה לי 🙂
לצערי זה לא נמשך לה לכל הזמן,
ההנחיה היא מעל 3 קילו, אן רואים עליה במשקל תקינה –
אין צורך להעיר….
היום הבת שלי (שנה וקצת) עדיין לא החליטה אם היא קמה בלילה או לא –
לפעמים ישנה מ8 בערב ועד 6 בבוקר, ולפעמים קמה ב4, יונקת קצת וחוזרת מיד לישון…
ב”ה הנקה עם כל הפלוסים 🙂
בהצלחה וכל הכבוד על ההשקעה והדאגה!!!
-
יש את הנרי חזן,
חרדי, מלמד קבוצות של נשים חרדיות את הנושא,
מומחה ממש בתחום,
דיברתי איתו והוא ישמח לעזור
שולחת לך בפרטי את הפרטים שלו.
-
בקטע הטבעי –
לי אמרו שמלפפונים עוזר (טרי רגיל, לא חמוץ)
אולי גם עוזר נקודתית,
וגם בזמנו מצצתי מין כדורים כאלו של ג’ינג’ר ודבש אולי – נגד בחילות…
לא טבעי – יש כדורי טאמס – הצילו אותי (זה היה לפני לידה…)
בהצלחה!
-
אשמח לשמוע איפה אפשר למצוא משהו כזה,
לא צריכה את העיצוב כמו שאני צריכה את הנוחות ואת זה שיהיה חזק ולא מיועד לנוער…
תודה לכולכן!
-
המזרונים באמת נוחים? כי אני רואה שזה מתחיל ב3700…
מזרון לא קפיצים,
לא הכי זול…
-
אני לא הייתי לוקחת מגביר חלב…
תנסי לאכול הרבה שקדים,
שיבולת שועל… לשאוב במשאבה ושעושה קודם עיסוי,
תנסי לשאוב כשיש לידך עם חיתול עם ריח שלה (לא טיטול🤫🤭, חיתול טטרה כזה)
או משהו שיזכיר לך אותה – תמונה…
תאמיני בעצמך ותדברי עם המטפלת שתסביר לך למה היא חושבת שהיא רעבה….
אבל 3 מנות זה באמת גם לי נשמע מוגזם…
לדעתי תדברי הכי פתוח עם המטפלת,
תגידי לה שאת חושבת שזה מספיק לה מה שהיא מקבלת,
שתסביר איך היא רואה רעב, שאת ממש בעד הנקה (יתכן שהיא לא… ולכן לא מבינה חשיבות)
את יכולה להוסיף שלא מתחשק לך להוסיף מטרנה, כי את בעד הנקה מלאה, לא על חשבון רעב של התינוקת חלילה אבל לא להוסיף אם לא חייבים.
היתה לי מטפלת שהיתה משאירה את הבקבוק על חלב בחוץ כל היום כי אולי היא תרצה פתאום עוד…
מ10 עד 16:00 חופשי….
דיברתי איתה, הסברתי לה איך שומרים חלב…
לא מספיק שהמטפלת תגיד לך שהיא “חסידה של הנקה”, אם היא לא הכי זוכרת את ההתנהלות עם חלב אם,
היא יכולה לעשות דברים לא מומלצים (לחמם במיקרוגל וכדו’…)
שורת תחתונה – את האמא, את המחליטה, את מרגישה את הבת שלך…
תנסי להרבות חלב בדרכים לא אגרסיביות כל כך…
