יעל
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
אהבתי את הסוף שלך
לקח לי רגע להבין
כשהבנתי זה סיכם לי יפה את כל השיר -
מה זה בחיים האלה נורמלי?
כל אחד מושפע מחוויות החיים שלו.
לטוב ולמוטב,
ולהתמודד בעצמו עם הטעון תיקון.
ולא תמיד יש את מי להאשים או לשפוט או לתלות במידות לקויות.
והאמת שקראתי את הפרקים מתחילה עד הסוף לא מצאתי שיש על מי לכעוס..
כל אחד ממתמודד בחזית משלו, כל אחד וכאבו וברור שיש גם נפילות בדרך..
הסיפור הזה נותן הצצה למסכת חיים עם מערכות יחסים מורכבות
בעיני זה לגמרי לא סיפור מוגזם/בדיוני, אבל כן כואב.
נועה תודה שאת מעלה לכאן את הפרקים 🙂
-
לדעתי את ממש צודקת בתהליך שתיארת
של יעל
איך שהיא נועלת לאט לאט דלתות אצלה
מתכחשת למציאות
זה אפילו לא שהיא לא מוכנה להתמודד
היא אפילו לא מודעת לצורך הזה
מידי פעם רק יש לה הארות/נקיפות מצפון שכאלה עם דבורה/אריאל ואז יש לה רגע כזה של נתינה, שהיא מסכימה להיות..
אבל בנקודה מסוימת בספר זה צריך להיות.
במקביל לחוויות שמתפתחות בסיפור ,
נקודה כזו של בחירה.
של הבנה.
שהיא מתחילה לפחות את הלב חזרה ולהסכים להיות
וזה תכלס תהליך שהוא סופררר מעניין בסיפור
ברור שהעלילה מעניינת מאוד וגם מותחת
לדעתי התהליך הזה אצל יעל מעניין בסיפור פי כמה
בשבילי זה עוד עלילה שמשתלבת עם העלילה החוויתית (כל החוויות בעצם, שהאמא נעלמת. חוזרת. הסבתא. כל העניינים שמה עם רייזי שהם ממש מותחים)
מתי שהוא יעל צריכה להיות שם ואנחנו (הקוראות 😉) נהיה איתה בזה ונבכה איתה ביחד
😢. לדעתי זה תהליך מדהים.נועה. מחזיקות לך אצבעות 🤝
ותזכרי שבסוף זו רק ביקורת
ואת בסוף המחזיקה בעט ומחליטה איך שאת רוצה את העלילה
ואולי תכננת אותה בכלל אחרת ואנחנו המתפלספות פה..
בכל מקרה , דיון מעניין 😉
אה,
ואת כותבת מדהים 🙂
בהצלחה! -
תלוי כמה זמן קוראים את הפרקים עד לכאן.
תחשבי שאת קוראת אותם בהפסקות ארוכות
מעניין לקרוא את זה כספר פרק אחרי פרק ברצף ולראות אם זה באמת ככה מרגיש
-
עדיין לא השלימה עם זה שכבר לא יכולה להישאר הילדה הקטנה בסיפור שיכולה לסמוך על החזקים ממנה.
תחשבו על זה, העולם שלה התערער ברגע , כבר לא שארו שם אנשים חזקים מכל הדמויות שמופיעות פה בסיפור (אבא, אמא, סבא, סבתא, אחים..).
ייקח זמן עד שהיא תשלים ותהיה מוכנה להיות מתמודדת בשביל עצמה.