קונספט הוא תמיד חשוב.
עיצוב קונספטואלי יוצר קו אחיד ומושלם והרגשה הרמונית בכל חלל.
אבל בחלל מסחרי בכלל ובקמעונאי בפרט, קונספט הוא לא עוד ייתרון שהמעצבת יכולה לשרבט בהצעת המחיר בכדי להוסיף רושם ושורות, או מילת שמתארת עיצוב השראתי מדהים.
הקונספט הוא הפואנטה.
הוא מאסט.
ולמה כל כך?
עיצוב חלל קמעונאי, שונה מאוד מעיצוב ביתי או ציבורי.
אם בדרך כלל העיצוב (לא התכנון…) הוא בעיקר בשביל ההרגשה הטובה, האווירה והיופי הוויזואלי, הרי שכאן יש לעיצוב מטרה חשובה הרבה יותר, והיא מטרת הקמת העסק.
בואי נחזור קצת אחורה:
למה אנשים פותחים עסקים?
יש הרבה תשובות יפות, של שליחות, יעוד, חזון, הגשמה, עזרה ללקוחות לחיים טובים, נוחים, רוגעים, שלווים ושמחים יותר, ועוד כהנה וכהנה… ולעיתים קרובות בעלי העסק כ”כ מחוברים לחזון הרוחני והרעיוני שעומד מאחורי העסק, שאפילו הם שוכחים מה המטרה שלשמה הם חתרו בהקמתו.
רוב רובם של העסקים (אם לא כולם:) מוקמים בכדי שבסופו של יום, יישאר מה יותר כסף בקופה.
זו מטרת הקמתו. היחידה.
לא לאפשר נוחות לקונים.
לא לתת להם מקום בילוי.
לא לעזור להם לפתור בעיות.
נכון שהמטרות הנ”ל יכולות להיות מטרות משנה בפרוגרמה, אבל הן מטרות משנה בלבד שבאות לשרת את המטרה העיקרית- כסף.
את תפיסת היסוד הזו, לפני שנתחיל לעצב כל עסק שמקבל לקוחות, נדע שזו המטרה העיקרית שאנחנו צריכות לשים לנגד עינינו. איך החנות הזו תניב כמה שיותר כסף ללקוח שלנו- בעל העסק.
ועיצוב נכון, יעשה את זה.
בגדול.
הצלחתה המסחרית של חנות נמדדת בפרמטרים של:
פדיון למ”ר, מספר לקוחות ביום, לקוחות חוזרים
פרמטרים אלו חשובים יותר מערכה האסתטי של החנות ומחווית הקניה כשלעצמה, והם שיכריעו אם תצליח ותשרוד לאורך זמן, או תדשדש ותיכשל.
מראה עיניים משפיע על הלקוחות יותר מהכול, ואווירה יכולה לגרום לצרכנים לתחושות חיוביות או שליליות כלפי העסק, לעודד קניה, או למנוע אותה, לייצר לקוחות חוזרים, או כאלו שבפעמים הבאות ידלגו במודע על פתח החנות….
[טרם העידן האינטרנטי וההתפתחות הטכנולוגית המואצת בעשור האחרון, הייתה החנות האופציה היחידה לרכישת מוצרים עבור הלקוח. די היה בעיצוב נאה בכדי לשוות לה כוח משיכה. כיום החנויות הן רק אחת האלטרנטיבות לקניה עבור הלקוח. על מנת למשוך לקוחות ולמכור היטב הן חייבות להיות חכמות, מוקפדות ומתוכננות בראיה מכירתית כוללת.]
המעצב הוא כאיש מכירות בלי מילים, שמנווט את הלקוח, במסלול ע”י כל מה שיפגוש בדרך: השילוט, המידוף, התאורה, הדלפק, מתקני התצוגה וכו’, כל אלו אמורים להוביל את ליעוד המרכזי – למשוך את הקונה למוצר ולסגור עסקה.
כאן מגיע הכוח האמיתי של עיצוב קונספטואלי.
הקונספט העיצובי של החנות יקבע ע”פ המיתוג והאסטרטגיה שעומדים מאחוריה, את המיתוג הלקוח יבנה עם אסטרטג שייצור לו שפת מותג.
אחד ממומחי המיתוג הבינלאומיים היצירתיים ביותר הוא מרק גובה שאחראי על אסטרטגיות עיצוב מותגים ללקוחות כמו קוקה קולה, ריבוק, ג’ילט ואחרות. הוא טוען ומדגים בספרו שהמפתח להצלחת מותג היא הבנת הצרכים הרגשיים של בני האדם שצורכים את המותג.
כבר לפני כעשרים שנה הוא פיתח גישה חדשה למיתוג שמתייחסת למותג כאל אישיות בעלת תכונות ייחודיות. תפקידה של אישיות המותג ליצור מערכות יחסים רגשיות חיוביות עם הלקוחות ולקדם בכך את מטרות החברה.
מיתוג הוא אחד מאותם מושגים שממוקמים ברווח שבין מוצר לבין הלקוח, כשברור כי מוצר יכול לייצג כל מצב או חפץ או שירות שמישהו יוצר על פי יוזמתו או לפי בקשה ולקוח יכול לייצג כל מי שלמעשה או בעקרון יכול להנות מאותו מוצר או להשתמש בו.
מומחה עולמי נוסף למיתוג שמתמקד במיתוג חושי מדבר על כך שמותג טוב הוא מותג שנשאר מוכר גם כשמנתצים אותו. הוא מביא כדוגמא את הבקבוק המפורסם של קוקה קולה. גם אם תראו שבר של הבקבוק תזהו מיד שהוא שייך לקוקה קולה:)…
לפיכך, מיתוג הוא קובץ אמצעים שמיועדים לייחד מוצר, להבליט את השוני בינו לבין מוצרים אחרים שיתכן כי ייראו דומים, לעורר כלפיו את תשומת הלב של הלקוחות ולקבע אותו בזכרונם. כדי ליצור קשר בין נראות החלל לבין מערכת המיתוג הכוללת של העסק , ניצור שפה עיצובית- תרגום מוחשי לאסטרטגיה ונבנה קונספט עיצובי ע”י שימוש בצורניות, בחומרים, בצבעים, ובפרטים בהתאמה לערכי המותג. ככל שנרד לפרטים הקטנים ונדייק אותם, ניצור חלל מותאם זכיר וייחודי יותר.
רבקה גרינבוים
אדריכלות, עיצוב, הום סטיילינג -חנויות ועסקים.
תגובות