מה הוא חקר עתידים

בכדי לצפות את שוק העבודה העתידי עלינו להבין איך בכלל צופים עתיד. כמובן שלא נעסוק בגישות מיסטיות (ויש רבות כאלה) אלא בשיטות מחקר.

החיזוי, גם בתחום הכלכלי, נסמך על איסוף נתונים מהשטח. כאשר כל כך הרבה נתונים נמצאים במצב שינוי, כמו במציאות שלנו כיום, קשה יותר לדייק. אבל מוכרחים – כי  תהליכי קבלת ההחלטות, גם בדרגים הגבוהים ביותר, נסמכת בסופו של דבר על הנתונים.

כולנו מושפעים מתחומי חקר העתידים. בין שיהיו אלו חברות ביטוח, שמפסידות הון עתק כאשר החישובים לא מדויקים מאד, ובין המודיעין, שחייב להכין הערכות התפתחות עתידיות, ולקבל החלטות מסוכנות מאד על פיהן, כמו גם גם שוק העבודה ובכלל התחום הכלכלי, כולם ניזונים מהערכות חקר העתידים.

כמובן שמאד משנה איזה טווח ואיזה חיזוי מחפשים: לטווח זמן מיידי, טווח בינוני או ארוך.  גם סוג הצפי, מותאם למזמין המחקר: צפי סביר, אפשרי, או רצוי (או פרוע). צריך להבין שיש כמה וכמה מסגרות תיאורתיות, כולן מרתקות, אבל מי מהן תשיג ניבוי מדויק, נדע רק אחרי שהתאריך של הניבוי יעבור…

לדוגמא, יש בין המתודולוגיות כאלה שמצאו דפוסים קבועים, או ממש מחזוריות, של אירועים או תהליכים בהיסטוריה (או אירועים מקדימים) ויש שמשתמשים בשיטות מחקר שלא מסתמכות על העבר. לדוגמא מודלים או סימולציות של היתכנות.

יש שימוש בתוכנות מחשב כדי לזהות “מחוונים” במאגרי מידע גדולים, בתחום הכלכלי והחברתי. משתמשים בהן כדי לזהות מגמות, מחירים והיצע וביקוש בשוק. התוכנה מסוגלת לחשב אפילו את רמת אי הוודאות של התחזית…בדרך כלל קשה עד מאד, גם לחוקר עצמו, לזהות את איכות הנתונים שאסף, ובאיזו מידה משפיע כל נתון על השאר. לכן נוצרת אי וודאות למרות המתודולוגיות המפותחות.

מקצועות שייעלמו ומקצועות שיעלו

בכדי להבין מהם המקצועות של מחר עלינו להבין קודם מספר דברים. החברות שמספקות את שירותי האינטרנט, לא מפסיקות ולו לרגע, לאסוף נתונים לגבי המשתמש הנמצא תחת מעקב מתמיד. הפרטים אודות מיליארדי משתמשים, נאספים והופכים את כל המיליארדים לישות דיגיטלית בעלת פרופיל צרכני שנאגר מנותח ומתרחב כל העת. עם הופעת המכשירים שמחוברים כל הזמן ואופציית המיקום, הפכו כולם לספקי מידע בלתי פוסק שהחברות הגדולות מרוויחות ממנו המון.

לכן הן מעוניינות שהצרכנים יתמכרו,

ועושות במקצועיות רבה כל אשר לאל ידן, כדי ליצור רצף בלי “זמן מת” בקבלת נתונים על המשתמש. הן יקדמו כל דבר שימשוך את המשתמש למסך: לדוגמא, שימושים חינמיים. בשנים הבאות יעשו חברות האינטרנט מאמצים נוספים להגדיל את נפח המידע שבידיהן. איסוף המידע והפיכתו לשימושי בעולם הכלכלי יסתמכו על קשת עיסוקי הי-טק וביוטכנולוגיה.

הבלתי ניתן לצפי

 בטווח יותר ארוך, עם התרחבות האוטומציה והרובוטיקה, כמחצית מהמשרות בעולם ייעלמו לחלוטין. כמו שמכוניות שנוסעות ללא נהג כבר פה, המון תפקודים נוספים יעברו לרובוטים. בקרוב יצליחו לחבר בין המוח האנושי למחשב, זה מעבר לפינה. שתל קטן -ולאדם תהיה שליטה גם על מחשבים מרוחקים ללא תלות במקלדת וחומרה-  הרי שיקרה שינוי מהותי, כזה שלא ניתן לצפות מה יקרה אחריו, ודאי לא על פי מתודולוגיה שמסבירה את העבר או חישוב רצף של התפתחויות עתידיות.  זו נקראת נקודה סינגולארית. למשל, לפני שהיו מחשבים ביתיים, לא היה ניתן לצפות את אורח החיים העכשוי.

באופן פרדוכסלי, עם התפתחות הקדמה, יש פחות ופחות משרות. אפילו מנהלים שנראה שמיכון לא יכול להחליף אותם, יוחלפו על ידי תוכנות שיוכלו לטפל במטלות מורכבות שנבנות זו על זו, וייתרו את המנהל-האדם. הכנת דוח שאורך לצוות שלם חודשים, תוכל בקרוב להיעשות באופן ממוחשב בזמן מאד קצר. מכאן, שלא יהיה צורך בצוות שלם

ברור שמקצועות כמו פסיכולוגיה ורפואה יותר עמידים אבל גם כאן יחולו שינויים מרחיקי לכת. לדוגמא, כבר כיום אפשר לקבל שיחות עם פסיכולוג באמצעות שיחות וידיאו מכל מקום בעולם.

מיהו הצרכן של העתיד

יש ערפל של אי בהירות מיהו הצרכן של העתיד. בעולם הגדול, הלקוח כיום הוא דיגיטלי, הוא לא עומד מעבר לדוכן. השיווק המקוון תופס נתח גדל והולך. הקשר עם הלקוח השתנה לחלוטין, ואיתו הצרכים שלו והגישה כלפיו. המשווקים  “לומדים” את הלקוח החדש, מאתרים איך ואיפה הוא מקבל את ההחלטות שלו.

כבר כיום יש ממשק שונה עם הצרכן. כיון שזו נגזרת של אורח חיים, יש לזה השפעות מרחיקות לכת. למשל, זה משפיע על תכנון הערים, המשרדים וגם המרחב הציבורי, מעוצבים בהתאם לצרכים שונים. המקום המושפע ביתר מהשינוי באורח החיים, אלו המאפיינים של העובד.

איזה מקצועות יהיו מבוקשים?

 מתפתח צורך במקצועות מתחום המסחר בידע, ויישומו. יש ביקוש לעיבוד של מסות עצומות של מידע.

בראש הביקוש, כנגזרת של צורת חיים בעולם, יעמדו מי שיעסקו בייצור תבונה ממידע רב.

אם כי העיסוק בבריאות נוחות וטיפוח אישי, יישארו מרכזיות ונצרכות.

בעקרון, השיווק כיום נסמך על ניתוח נתונים במסות גדולות בזמן אמת. כל המקצועות הנסמכים על ביג דאטה יהיו חוד החנית. ארגונים וחברות מעוניינות בכל מי שייעל את התקשורת שלהן עם הלקוח הדיגיטלי- כולל מעצבי תכנים שונים.זירת הסייבר ואבטחת מידע גם הם משגשגים.

כל תחום שיחבר בין מחקר למוצר. למשל, המחקר הגנטי מתפתח מאד. מי שימציאו מוצרים/תרופות לטובת האדם, או פתרונות אקולוגיים מעשיים הנסמכים על חדשנות, יהיו בחזית ההצלחה.

גם שוק הרובוטיקה הזעירה לשימוש ביתי מתפתח בתנופה גדולה.

 שינוי בגישת המעסיקים לגבי רווחת העובד/הגמשת דפוסי עבודה    

תודות לטכנולוגיה שמאפשרת עבודה מרחוק, השתנו גם התנאים המוצעים לעובדים.

דור העובדים הנוכחי אינו מחפש קביעות, אלא נמצא כל הזמן בעירנות כלפי הזדמנויות לשיפור וקידום. משום כך, על מנת לשמר את העובדים עד כמה שניתן (שזו טובת המעסיק) החברות הגדולות מציעות תנאים שמהווים מענה לצרכים האופייניים של העובד הנוכחי.

עם הקורונה, השינויים שהחלו, צברו תאוצה רבה.

נוצרה גמישות בשעות העבודה, בדפוסי העבודה, ובמקום הפיזי של העבודה.

מרכז המחקר של הכנסת בדק את התמורות בנושא האיזון בין עבודה והחיים האישיים ב2015 , על מנת להוביל חקיקה ושינוי גם בישראל, כיון שהמשק דורש מציאת חלופות להסכמי העבודה שהיו מקובלים עד לפני מספר שנים. המגמה היא לחלק את המשרות הכבדות בין שני עובדים באופנים שונים (למשל לחצי וחצי שבוע, רק מהצהרים/עד הצהרים, או לחלק על פי כישורים שכל אחד מצטיין בחלק מהנדרש וכו. זה מה שנקרא שותפות משרה.

ההגמשה המדוברת נחוצה מאד בציבור החרדי, בו הרבה מהעובדות הן אימהות שהבית דורש את נוכחותן.

כדאי לציין שהמדינה חשבה שתוכל לתת עבודה לכל דורש, וזו חובתה כלפי האזרח, אבל אנחנו עדיין סובלים מממדי אבטלה גדולים מדי, ועם השינויים הקיצוניים במשק ובתעסוקה, המוגדרים כ “המהפכה התעשייתית הרביעית”.

יש לחזור ולהדגיש, שבהכוון התעסוקתי הנסמך על אבחון גרפולוגי, עוסקים בעיקר בהתאמת המקצוע ללימודים או תחום התעסוקה המתאים, על פי נתונים אישיים. כל המידע בכתבה זו מהווה רקע רחוק להתאמת תחום תעסוקה על פי נתונים אישיים העולים מתוך כתב היד.

כתובת האתר של מכון קו נקודה  kavnekuda.co.il

ליצירת קשר במייל  – [email protected]

טלפון-  02-5618127