איך מעבירים את הנלמד בחדר ללמידה בכיתה.

[אפרת מהרשל]

– מכינים עם הילד/ה סימניות ששמים בספרים/במחברות של הכיתה

– סרגלים למיניהם ששמים בקלמר (כללים שנלמדו/אסטרטגיות)

– מכינים מחזיק מפתחות לקלמר בנושא מסויים- כרטיסים/קלפים וכו’

[רות רוט]

“אל תלמדו אותי לשחות ביבשה”. לזה התכוונת, אלישבע?
אז בואי נלמד לשחות בתוך הים…
כמה עצות קטנות שיכולות אולי לעזור –
1. “זורקים למים”.
קודם עושים, ואחר כך – מעקב ושיקוף כדי “ללמוד מטעויות”.
דוגמא: למדתי עם תלמידה למבחן. אחרי המבחן, היא מגיעה אליי איתו ועם הציון.
יחד אנחנו מנסות לחשוב: למה בעבודות מסויימות היא הצליחה – ובאחרות פחות? אילו
סוגים של תרגולים היא עשתה שעזרו לה? וכו’.
כשהמוטו הוא – “שחזור הצלחות” ולא “מניעת כשלונות”.
2. “מצופים”.
תרגול בחדר המוגן והמגונן, עם המורה, אבל ב”תנאי קרב”: התלמידה עושה מבחן לבד.
אבל לידך, ואת עוקבת אחריה ואומרת לה “יופי, מצוין! תמשיכי!” (לא משנה מה
התוצאה… הכיוון הוא תרגול האסטרטגיה).
3. עזרה משמים.
מלבד התפילה – שלך על התלמידה ושל התלמידה על עצמה (תלמדי אותה לעשות זאת, אם
היא לא עושה את זה בד”כ).
המון עידוד והכרת החוזקות, מסייעים בכל עבודת ה’ וגם בלימודים שהם חלק מזה.
בהצלחה!