אשמח לתגובות…. שיר קצר ללא נושא מוגדר…

[מרים סולובייציק]

השיר נוגע ללב, ממש מרגש, אני כאמא שהילדים לא גדלים אצלי מבינה יותר את מה שקורה כאן בשיר.

אני רציתי למנוע מהילדים שלי להסתובב ברחובות, להסתובב רטובים בקור ובחום, לאכול מהפח וכדומה

לכן פניתי מיוזמתי לרווחה ואמרתי להם, אני צריכה עזרה, אני לא יכולה לגדל את הילדים שלי בעצמי,

בגלל סיבות אלו ואלו, כרגע הם נמצאים אצל חברים וקרובי משפחה, ואני רוצה שהם ישארו אצלם, תעזרו לי בזה.

(הכוונה שלי היתה להשיג מהם תקציב לאומנה, כי בתים כבר בחרתי להם עכשיו אני צריכה לשלם להם,

אז ביקשתי מהרווחה שיעזרו לי בזה) הרווחה בדקו את המשפחות שאצלם גרים הילדים, עשו שינוי מסוים, שלא אפרט כאן, אבל בגדול הם נשארו במקומות שלהם, ובכך מנעתי צרות גדולות.

אני עובדת בשיתוף פעולה עם הרווחה והם סומכים עלי כי הם רואים שאני אחראית ורצינית ואחת שבאה ממקום של כוח ולא ממקום של מסכנה וקורבן, אנשים שונאים קורבנות, ואנשים ממורמרים, אלא ממקום של כוח ודיבור ישיר ונימוסי.

בצורה שתגרום לבן אדם השני לרצות לעזור לך ושידע בדיוק מה העזרה שאתה צריך.

[נועה רז]

פשוט וואו, נעמה. איזו כתיבה, והשיר היפהפה והמרגש.

ומרים היקרה, את כל כך עצומה!

[מרים ש]

נעמה,

אין לי מילים.

הכתיבה שלך יפהפיה

והתיאורים הכל כך רגישים ונוגעים הכי עמוק…

מותר לשאול על בסיס מה כתבת?

[נעמה ברלין]

על בסיס השיר “ילד מטריה”
של עטרה אוריה
השיר הזה נגע לי ללב במיוחד,
ורציתי לכתוב שיר בסגנון הסיטואציה שתיארה שם הכותבת…

[יונה גלבר]

וואו

הצלחת!

עובדה

תוך כדי שאני קוראת אני אומרת לעצמי, זה בהשראת ילד מטריה… זה בהשראת ילד מטריה….

ואז אני רואה שכתבת פה:)

[הודיה .]

נעמה זה עשה לי צמרמורת!!

[מיכל מיכל]

וואאוו נעמה

כואב ומרגש

נוגע ללב ממש

😢

כתיבה מדהימה!!

ומרים, את גיבורת על!!

💪