אני מסכימה עם חיה. את הקריאה הראשונית סיימתי ב: "מה יש כאן, חוץ מחרוזים
שאני צריכה לחפש כי זה בעצם האתגר של השיר?"
אומנם הגדרה של "אירוע מוחי" היא הגדרה קצת מרחיקת לכת…
בקריאה נוספת ומעמיקה יכולתי ליהנות גם מהתוכן, אבל פחות מהחרוזים. התוכן
והצורה לא מספיק התחברו לי.
בשירה, יש משמעות לצורה לא פחות מאשר לתוכן, והצורה חייבת לשרת את הרעיון
המרכזי. לדעתי (כמובן שאפשר לחלוק עליי, יש כאן הרבה עניין של טעם אישי),
הצורה והתוכן קצת סותרים זה את זה בשיר הזה.
באופן כללי, הצורה של חריזה פנימית מתאימה לתכנים שמביעים פנימיות, וזה בסדר
כאן בשיר, אבל החריזה הפנימית התערבבה עם "בריחת שורות" (איני זוכרת את המינוח
המקצועי של התופעה, הרעיון הוא שעושים "אנטר" והמשך השורה בעצם קופץ לשורה
הבאה), והיופי בבריחת השורות הוא ביטוי של בלבול או קיטוע, תלוי בנושא וברעיון
המרכזי של השיר.
בכל מקרה, שינוי של אורך השורות לדעתי יתרום מאוד.
מה אומרת על (שיניתי גם קצת אותיות שימוש, שלדעתי יעבירו את המסר מדויק יותר.
אבל לא בטוח שהבנתי למה התכוון המשורר…):
משתלם המאבק
בהילוך איטי
ויפה לך אבק ולכלוך
אמיתי הקושי. (שאלה: מה אמיתי – הקושי או הלכלוך? אם הלכלוך, חובה נקודה אחרי
"אמיתי". אם הקושי, שימי פסיק או נקודה אחרי לכלוך)
רק סמכי על אורך
על דרך, על שביל.
הנה
עוד מעט ריפוי עמוק
נרקם
לאט.
בהצלחה בהמשך!
ואגב, חריזה פנימית אמיתית היא חריזה שבתוך השורה. לדוג':
מַאֲבָק וְאָבָק
עַד אֵין סוֹף נִמְשָׁכִים, וְהוֹלְכִים
אֶל הַיָּם
ׁשֶׁאֵינֶנּוּ מָלֵא, אִלְמָלֵא
הַנְּחָלִים אֵלָיו נִשְׁפָּכִים.
(למי שמנסה: אין טעם לנסות לנתח. סתם גיבוב מילים בצורה יפה. זמן
השירור (כלומר חיבור השיר) ארך כמו הזמן שארך לי להקליד אותו, ואני מקלידה מהר
מאוד בשיטה עיוורת…
אם בכל אופן תגלו "למה התכוון המשורר", תגלו גם למשוררת.)