כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
דודי בפתח. יפית.
דודי בפתח. יפית.
כולם אומרים
שדודי – דופק להם
מבקש לפתוח
רוצה אותם, חזרה.
מתחנן, שובו אלי.
לא לכולם יש כח לקום
חלק עייפים, חלקם עסוקים,
אז דודי, מחכה שם
ובסוף – הוא הולך.
18 ימים הוא דופק.
מחכה.
כולם שרים
שאלול, והמלך בשדה
כאן, קרוב אלינו
רוצה שנתקרב – גם.
נחזור.
אבל לא כולם באים
יוצאים לשדות,
יש כאלו שזה לא לכבוד שלהם,
יש את אלו שפשוט גרים רחוק,
אז המלך מסתובב שם,
בשדה – לבד.
ובסוף הוא הולך.
18 ימים הוא כבר
בדרך.
כולם בוכים
שהקל – יושב בכסא רחמים
מחכה לסליחות שלנו
רוצה לסלוח.
אבל לא לכולם יש זמן
להתחיל לחשוב על העוונות שלהם,
לספור אותם.
להתחרט.
חלק עסוקים, או עייפים
או אולי סתם עמוסי מחשבות.
והקל – יושב ומחכה
רוצה לרחם.
הוא מרבה מחילה,
אבל שרק נבקש.
18 ימים הוא כבר יושב שם.
בכסא הרחמים.
מבטיח לסלוח לכל הפושעים,
לטהר אותנו.
18 ימים
שלא החלטנו,
אם הקריאות האלו
קשורות גם אלינו ישירות.
אם גם אני צריכה, לבכות.
לצאת לשדה, לחפש את המלך.
לקום מוקדם, לפתוח לו.
לרצות שהוא יסלח.
להיות עבד.
להתוודות.
12 ימים נשארו.
אני קמה.
"פתוח, דודי"!!
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
