דרך פריקה ***שיתוף***
-
דרך פריקה ***שיתוף***
לכל אחד ואחת (כי בכל זאת אנחנו פורום של נשים)
יש דרך אחרת לפרוק.
אחד פורק דרך נהיגה.
(אל תשאלו אותי מה מפרק בלנסוע…)
אחת פורקת ע”י תפירה.
(כן, כן ממש כמו שזה נשמע עם חוט ומחט. רק אל תשכחו לשאול אותה איך יצא בסוף)
אחת פורקת דרך ציור.
(ואל תשאלו אותי עם איזה חומר, זה כבר גדול עליי)
כל אחד פורק בדרכו.
כל אחת פורקת בדרכה.
וכולנו, לא משנה באיזה דרך פריקה אנחנו בוחרות,
רוצות ומחכות שיגידו לנו, ומבטיחה שזה לא רמז עבה לשום דבר, – וואו! איזה יפה!
שיתנו לה מחמאה)
ולמה כתבתי לכן על זה הפעם?
(איך תמיד אתן יודעות לשאול את השאלה בול בזמן, הא?!)
כי האמת? כבר תקופה ארוכה שאני מנסה לכתוב מה עובר עליי,
והרבה פעמים אני גם מצליחה ממש לא משווקת את הטקסטים שלי,
אבל חלק מהם פורסמו בפורום אז לכו תקראו! (סימן היכר: * בתחילה ובסיומת המילה – שיתוף)
והיום, היום פתאום ישבתי, חשבתי והתחלתי להודות ליושב מרומים,
על דרך הפריקה הייחודית הזאת.
מאז שאני ילדה קטנה זאת הדרך שלי לשחרר מעליי מעמסות ומשקולות כבדות
(של 10 טון – 12 טון ואפילו יותר ואני לא מגזימה)
אז הפעם זה פשוט טקסט הודאה ופריקה,
על זה שהוא טבע בתוכי את כישרון חיבור האותיות שהופכות לטקסט שמוביל למסר ומחשבה.
באמת לא יודעת מה הייתי עושה בלי היכולת לחבר מילים לתחושה והרגשה פנימית עמוקה.
אז אבא זה הזמן לומר – תודה.
ומה הדרך שלכן לפרוק רגשות בלי מאמץ ומחשבה בלי דם, דמעות וזיעה רטובה?
(אני יודעת שכתבתי בפורום כתיבה, אבל עדיין אשמח אם תפתיעו)
Log in to reply.