כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
לא מובן מאליו
לא מובן מאליו
קטע שכתבתי לעצמי אי פעם וברגע של קושי קראתי אותו ונמלאתי בהודיה על הקיים שכל כך לא מובן מאליו. :
אולי הוא אף פעם לא היה שם.
אולי הוא אף פעם לא חווה זאת, אבל הוא מרגיש שזה דווקא כן מוכר לו. אולי אף חלק ממנו ואין מי שיוכל לאשר לו זאת כמו רוב הזיכרונות המוזרים שאין לו לדעת אם ארעו במציאות או שרק חלם באחת משנותיו הארוכות.
כמו הילד עם העינים האדומות ועם היד החבושה שהוא חושב שהכיר, אבל כנראה שהוא לא, כי אין במציאות אנשים עם עיניים אדומות. וגם לרגע שכן נעור לא היה לו שום איזכור אליו.
קצת יותר מזכיר לו את החדר חזה, שבו כל השולחנות מסודרים ובקידמתו שולחן אחר, דומה אבל שונה.
וגם כך הוא לא יכול לדעת אם באמת היה שם בית משולש כניסות, ובו היו רק זוג מבוגרים, שכנראה עם הזמן שחלף כבר הותירו מקומם לאחרים בעולם, אבל אולי בכלל הם לא היו קיימים.
הוא לא יכול לדעת, ואין מי שיעזור לו בזה, כי כמעט שהוא כבר לא מכיר אנשים.
יש שני אנשים שמתאמצים להזכיר לו ששמו בן, ומזדהים בשם “אבא” “אימא”. וחוץ מהם אחד שאם הוא לא טועה והגיוני שהוא טועה, שקוראים לו דני.
פעם הוא ידע יותר, והחיים היו פשוטים יותר. היום הוא כמעט ולא יודע, הבהובים של זכרונות מבליחים בו פה ושם, אבל אין בהם שום קצה האחזות במציאות. יש כן דברים שהוא יודע ובטוח בהם וממש מקווה, ממש. שלא ישכח חלילה או שיהפוכו גם הם לזיכרונות קלושים.
הוא יודע למשל שפעם היו חייו רגועים יותר והיו אנשים רבים שקרובים לו ללב וגם שלדבר שקורה לו עכשיו, כלומר שלמחלה שהוא חולה בה קוראים ‘דיאנפאס’. והיא גורמת לו לערבב בין מציאות לדמיון, בין עובדות לחלומות. ובעיקר יותר מכל גורמת לחיים היפים שהיו לו להיגנז. ועדיין אין לה תרופה, אחרת היה אולי בן אדם שפוי יותר.
ויש אולי איזו גם תקווה שיום אחד תמצא תרופה, שיחזרו לו אולי החיים האחרים, היפים.
הלוואי ונדע להודות, דבר אינו מובן.
אלוקים,
תודה.
על מציאות שמתאמצת להיות שפויה.
- 2 תגובות
סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה חמוד! אהבתי!
חייבת להוסיף:
חָשַׁבְתִּי תָּמִיד
זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו
שֶׁאָבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם
חָשַׁבְתִּי תָּמִיד
זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו
יַעַמְדוּ אֲרָצוֹת עַל תִּלָּם
חָשַׁבְתִּי תָּמִיד
זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו
עַל עֵצִים צוֹמֵחַ הַכֶּסֶף,
חָשַׁבְתִּי תָּמִיד
זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו
שֶׁגִּנּוֹת הֵן שֶׁל דֶּשֶׁא וְעֵשֶׂב
טִיפְּטִיפוֹנָת גָּדַלְתִּי
רָאִיתִי פִּתְאוֹם
שֶׁלֹּא. זֶה יוֹם. וְיוֹמַיִם.
כַּמָּה צָרִיךְ
לְהוֹדוֹת רַק, אֲפִלּוּ
עַל כּוֹס אַחַת. שֶׁל מַיִם.
(בהשראת הצום היום…
שנזכה לביאת משיח צדקנו, אמן.)-
פעילה בקהילה
ואו ממש יפה!
Log in to reply.
