לחץ ***שיתוף***
-
לחץ ***שיתוף***
בואו נדבר שנייה על לחץ.
לא, לא על לחץ אוויר (אימלה. הגלגלים שלי כבר מתחילים לרוץ)
לא על לחץ שעושים על פצע מדמם (בעדינות, בעדינות, לא ללחוץ חזק)
לא על לחץ שדוחפים איתו משהו (דלת, קרש, ווקום ועוד)
בואו נדבר על לחץ החיים, מוכנות? (שלא תלחצו)
גם אתן מרגישות אותו חזק מאוד לאחרונה? (זה ממש בסדר גם אם תאמרו שלא)
שאתן כל הזמן רצות, ורצות, ורצות, ורצות בלי הפסקה?
שהמירוץ לא מפסיק אפילו לא לשנייה? (הבטרייה של הסטופר שלי לאחרונה אזלה)
שיש לכן להספיק מפה ועד אפריקה, אנטרקטיקה וחזרה?
(הבדלי החום והקור משבשים את התחושה, הא?)
בקיצור, לאחרונה, יש לי הרבה תהיות בעניין…
האם באמת זה עוזר לי לייעל את הזמן?
האם באמת זה גורם לו להיות יותר מתוכנן?
האם זה באמת מכוון אותו מתי כדי להגיע ולאן?
והשאלה הכי חשובה (בעיניי):
האם זה לא מסוכן? (זהירות ספוילר בשורה מתחת)
כן! זה מאוד מסוכן!
זה לא טוב לי לבריאות…
זה לא עושה לי טוב לאישיות (עבודת המידות היא העבודה הכי קשה, כבר אמרתי?!)
זה לא עושה לי טוב לשפיות.
אבל לצערי, או לשמחתי, כבר הבנתי את התובנה,
שלחץ זה חלק ממני וחלק מהחיים שלי, זה חלק נכבד מהתכונה הידועה,
הפרפקציוניזם שבתוכי היא עמוק עמוק טבועה.
ואין לי ברירה אלא לקבל אותו באהבה ובהבנה (לא בחיבוקים ובנשיקות אל דאגה)
זאת המציאות שלי, זאת המציאות של רבות מאיתנו בעקבות המירוץ המתמשך והתחרות העולה.
תאמת? לפעמיים אני מנסה לראות את הצדדים החיובים בדבר, והרבה פעמיים גם מצליחה.
אז איך אתן חוות את הלחץ שמתגבר ואת התחרות העולה והגואה בחיים ללא ההפסקה?
Log in to reply.