לי אין אלול. / נעה חפץ.
לי אין אלול. / נעה חפץ.
ניסיתי להעביר את הרגש שיש לי מול אלול, אחרי שנה כל כך כואבת ופחד מהשנה הבאה.
את הלב היבש, והרצון הכבוי, והידיעה שרק אבא יכול לתת לי רגש—פותחת קדם
כל יום מחדש
ושירים על אלול מציפים.
קוראת בעיניי.
אך הלב הוא כבוי.
רק מאשרת שכן, הם יפים.
כולן סביבי,
בוכות בתפילה,
שומעות הרצאות בערגה.
ומה איתי?
לא מוזילה אף דמעה
מיום הדין אין שום דאגה.
איך מעירים,
לב שכבה.
ושוכח את דודו לחפש.
כשתשובה לא תופסת,
ועל מה נכפר
כשהשנה אף לא ניסיתי לטפס.
בדיוק כמו בתשפ"ה.
עם אותם יצרים.
רק יותר כאב וצרות.
בלי רצון להתקדם
וכח לעלות.
רק חספוס ומידות חסרות.
נותר רק לבקש;
אבא קח לב שרוף,
ורפא ותן בו זוהר.
וביום כיפור
בעיניי אנא תן-
דמעות, רצון וטוהר.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.