כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
שוטרים יודעים מה הם עושים.
שוטרים יודעים מה הם עושים.
הוא שוטר.
וכשהוא רואה בחור חסון מכה נער רזרוז, ישר ידיו המתכתיות תופסות בעוצמה את הזרועות חסרות הריסון.
"תירגע מיד!" קולו הבס נלחש בקולניות לאוזן האדומה. רגלו עוצרת את הבעיטות האימתניות.
"תירגע, ואני אעזוב אותך. תפסיק להשתולל, שומע?"
הוא לא מגיב. ממשיך להתפתל. מנסה להיחלץ מהאחיזה.
"תפסיק!" הוא חוזר, "אתה לא רוצה להיעצר, נכון?" מול המשפט הזה הגוף רופס לפתע. הנער המוכה כבר ברח לאי- שם, והמכה המוחזק מאבד יציבות. האם יכול להיות שהנשימות פוסקות גם הן?
"הלו?!" הקול הבס שלו עולה בבת אחת לקריאה מבועתת. מה קרה לנער החסון הזה?
"הלו אתה נושם?!"
"לא… הוא גנב לי…" הקול חרוך. "הוא גנב לי את התיק…. האפיפן שלי שם….."
אנשים בוהים באמבולנס המיילל היוצא מהרחוב. גם הוא בוהה בו.
גם כן שוטר.
- 4 תגובות
סטטוס תעסוקתי:
ותיקה קטע יפה עם טוויסט מעניין
- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
וואו. אהבתי. מקורי ממש.
הסוף הפתיע לגמרי.
משום מה אני מוצאת את עצמי מרחמת על השוטר, המסכן…
- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
ואוו איזה כתיבה מקורית
אני מרחמת על כולם כאן בסיפור…
הגיבור מסכן לא נושם
השוטר שכנראה (לא בטוח…) התכוון לטוב
והגנב שלא ידע מה הוא גונב…
או שכן?
אולי תמשיכי? אני במתח!
Log in to reply.
