דיונים - כתיבה ספרותית |

שוטרים יודעים מה הם עושים.

כתיבה ספרותית
שוטרים יודעים מה הם עושים.
פורסם ע"י נעה חפץ כותבת on 18/07/2026 ב10:08 pm
הוא שוטר.
וכשהוא רואה בחור חסון מכה נער רזרוז, ישר ידיו המתכתיות תופסות בעוצמה את הזרועות חסרות הריסון.
"תירגע מיד!" קולו הבס נלחש בקולניות לאוזן האדומה. רגלו עוצרת את הבעיטות האימתניות.
"תירגע, ואני אעזוב אותך. תפסיק להשתולל, שומע?"
הוא לא מגיב. ממשיך להתפתל. מנסה להיחלץ מהאחיזה.
"תפסיק!" הוא חוזר, "אתה לא רוצה להיעצר, נכון?" מול המשפט הזה הגוף רופס לפתע. הנער המוכה כבר ברח לאי- שם, והמכה המוחזק מאבד יציבות. האם יכול להיות שהנשימות פוסקות גם הן?
"הלו?!" הקול הבס שלו עולה בבת אחת לקריאה מבועתת. מה קרה לנער החסון הזה?
"הלו אתה נושם?!"
"לא… הוא גנב לי…" הקול חרוך. "הוא גנב לי את התיק…. האפיפן שלי שם….."
אנשים בוהים באמבולנס המיילל היוצא מהרחוב. גם הוא בוהה בו.
גם כן שוטר.
הדר HADAR הגיבה לפני 3 שבועות, 5 ימים 9 חברות · 9 תגובות
9 תגובות

תמי אפשטיין
כותבת
מובילה
18/07/2026 ב11:49 pm
מנהלת קהילה
וואו, איזה גרעין משובח.
כתיבה מצוינת
לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]
לספרים שלי
אביטל בראל
צילום ומולטימדיה
חברה
19/07/2026 ב12:00 am
סטטוס תעסוקתי:
ותיקה
קטע יפה עם טוויסט מעניין
כוכבה צפון
אומנות הבמה והפקות תוכן
חברה
19/07/2026 ב12:09 am
סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
וואו. אהבתי. מקורי ממש.
הסוף הפתיע לגמרי.
משום מה אני מוצאת את עצמי מרחמת על השוטר, המסכן…
אבישג
אומנות הבמה והפקות תוכן
חברה
19/07/2026 ב3:05 am
סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
ואוו איזה כתיבה מקורית
אני מרחמת על כולם כאן בסיפור…
הגיבור מסכן לא נושם
השוטר שכנראה (לא בטוח…) התכוון לטוב
והגנב שלא ידע מה הוא גונב…
או שכן?
אולי תמשיכי? אני במתח!
שירה באייר
כותבת
חברה
19/07/2026 ב6:45 am
פעילה בקהילה
הפסקתי לנשום!
שרה קרויזהאר
אולפן סאונד ונגינה
חברה
19/07/2026 ב10:44 am
פעילה בקהילה
ולנמשל הכואב-
היא גננת.
וכשהיא רואה את יוסי החסון מכה ילד רזרז, ישר זה מקפיץ אותה ממקומה, תופסת בעוצמה את הזרועות חסרות הריסון.
"תירגע מיד!" קולה העדין נלחש בקולניות לאוזן אדומה. רגלה עוצרת את הבעיטות האימתניות.
"תירגע, ואני עוזבת אותך, תפסיק להשתולל, שומע?"
הוא לא מגיב. ממשיך להתפתל. מנסה להיחלץ מהאחיזה.
"תפסיק" היא חוזרת, "אתה לא רוצה להישאר בגן כשנצא לחצר, נכון?" מול המשפט הזה הגוף רופס לפתע. הילד המוכה כבר הלך לאי- שם, ויוסי המכה השגרתי מסתכל בפנים אטומות, סותרות. האם יכול להיות שהוא עוד מעז לצחוק?
"יוסי?" הקול העדין שלה עולה בבת אחת לשאגת אריה. מה קרה לילד החצוף הזה?
"יוסי אתה מרביץ ועוד צוחק?!"
"הוא התחיל… הוא נתן לי…" קולו נסדק. "הוא נתן לי ביס…"
הוא מרים את השרוול, עיגול גדול מקווקו נוטף דם נחשף על ידו.
כל ילדי הגן מסתכלים על יוסי במבט חומל, היא בוהה בו.
גם כן גננת.
נעה חפץ
כותבת
חברה
19/07/2026 ב2:01 pm
פעילה בקהילה
וואו,
תודה על כל התגובות, מחמם את הלב!!!
sarabar
גרפיקה
חברה
20/07/2026 ב10:32 am
פעילה בקהילה
גם אני נהניתי מהטוויסט המחוכם 🙂
אבל העניין של האפיפן לא קצת מוזר? תגובה אלרגית חריפה כזו היא בד"כ בגלל חשיפה לאלרגן, לא בגלל לחץ,
אז התזמון לא סביר- שהוא יקבל התקף כזה ובדיוק אז ייגנב לו התיק.
או שחסר לי משהו בנתונים?
- הדר HADAR
  כותבת
  חברה
  20/07/2026 ב8:34 pm
  פעילה בקהילה
  אפשר להחליף את האפיפן במשאף.