שיתוף שלי
שיתוף שלי
עוד שבוע זה קורה.
ועד אז
אני רצה לתופרת שתקצר ותצר
ותנסה להתאים את הכאב למידותי.
רצה לעיר אחרת להביא ת'אהבה
פזורה במקומות שונים
נסחבת עם שקיות ענקיות.
מחלקת את עצמי
במעטפות
בתיבות הלב של אחרים.
מזמינה אותם.
עושרה רשימות לקניות אין סופיות
לכל מה שחסר בי.
מסמנת וי על מה שכבר קניתי.
מחר אני אסע
לראות את העולם,
לטעום את מנות הנתינה
שיוגשו לאורחים באירוע שלי.
אוספת הזמנות של שנאה
שלא אני הזמנתי.
עוברת משיחה לשיחה
לא מהנהנת לכל הפחדים
מנסה לסדר ת'עניינים.
מקבלת צעקות מהבוס
ולא מענין אותו הסיבות
עבודה זו עבודה.
מנקה אכזבות
בדירה קטנה מתחת למיטות.
ממלאה ת' מקרר
ברגעים קטנים של חום.
מכינה פתרונות לבעיות
ומקפיאה לעת הצורך.
ושומרת
על בקבוק האמונה
שיום אחד, יבואו שתיים
וישתו ממנו, מאותה כוס.
והיום הזה יבוא
ותחת לחופה אחת
יעמוד שלום לצד מלחמה
מרוגשים עד לשד
וכולנו,
נהייה שותפים ברגע הזה,
המרגש.
מלחמה תהייה מכוסה בלבן,
שלום יקדש אותה,
ומלחמה תצהיר
שהיא כפופה לו מעכשיו.
שלום יברך על הכוס
ומלחמה תציץ מתחת ללבן
תלגום גם היא, טיפת אמונה.
ובסוף
אחרי הברכות, השירים
הדמעות והריגושים
ישבור שלום ברגלו
את כוס השעבוד,
כוס הגלות.
ינפץ אותה לאלפי רסיסים
שלא יוכלו לעולם לחזור להיות כוס.
וירעד כל העולם
בשירים וריקודים, בשופרות וחצוצרות.
ולא יהיה עוד צער
וכאב.
שלום ומלחמה ילכו יד ביד.
הזוג המאושר.
ותמיד שלום ישלוט
ואם מלחמה תרצה קצת להתפרץ
הוא ירגיע וישקיט.
ושקט ושלווה ושלום ורעות
יישרו אז בעולם.
ובתוכי.
Log in to reply.