מי אנחנו – ‘מכביות’ או ‘מתייוונות’?

[אלישבע חמד • סטודיו פנטזיה]

ואוו שאלה

לא יודעת תשובה

רק שמחה שהדיון הזה נפתח

[Sara Amor]

גם אם את לא יודעת את התשובה, את מוזמנת לחוות את דעתך בנושא:)

[שפרה]

כמו שהתכתבנו כאן בעבר.

להביא את המסרים שלנו, הערכים שלנו,

השחקניות והעוצמות שלנו,

גם אם זה יהיה על חשבון ה"וואווו" החיצוני.

[בתיה כהן]

תוכלי להסביר לה על תפקידינו כיהודים לשלוט בעצמינו ולקדש את החומר…

דבר שני ברגע שמפיקה/ שחקנית משקיעה את כל ימיה רוחה מוחה וליבה בהפקה זה כבר התייונות זה כבר להפוך את זה לדעת! זה כבר לא אמא/ בת ישראל אמיתית!

ואני יכולה למאר לכן נקודה למחשבה שרק מי שרוצה להבין תבין: שלכן באמת אין כל כך שחקניות חרדיות אמיתיות…

[רחלי עפעס]

לדעתי עצם הרעיון שמפיקה חרדית חושבת [או לפחות אמורה לחשוב😉] על ההפקה דבר ראשון מצד המסר שהיא תעביר, המסר הטוב-
זה כבר סוג של 'מכבי'יות'.

-כי 'הם' חושבים דבר ראשון על השואו והרייטינג וכמה מטורף זה יצא וכמה אקשן ודרמה ובלגן—

נראה לי שזה מספיק, למרות שאפשר עוד למלא הרבה….

-עצם זה שההפקה גם מוכתבת לפי דעת גדולים ונשות חינוך- ולא כל מפיקה יכולה לעשות מה שמתחשק לה / שהיא חלמה בלילה, זה מבדיל אותנו 'מהם'.

תודה על העלאת הנושא! 👍🏼👍🏼👍🏼

[Sara Amor]

רחלי, כפי שכבר עלה לאחרונה למודעות הקהל- ברוב הסרטים נשות החינוך שוכנות בדמיון המפיקות בלבד ואינן מציאותיות. ויותר מזה, אני מכירה הפקות שוועדות חינוך פסלו ובכל זאת על המודעה ישנה חותמת באישור וועדת חינוך.
כך שאנו במצב שאין לנו אפשרות לסמוך על החותמת הזו כלל!

[רחלי עפעס]

לא יודעת מה מפיקות אחרות עושות, זו בעיה שלהם- וחבל מאד אם הן מזייפות את זה.

אני, לפחות, את ההפקות שלי נתתי לקרובות משפחה [מורות…] מבוגרות שיעברו ויתקנו, ויאירו, ויעירו….

-והיו שינויים.

ואם את בתחום הכתיבה -את יודעת כמה כואב להוריד חלק, סצנה שלימה…! [😢]

כואב-כואב, אבל כדי לתת לקהל תוצאה מושלמת ואיכותית- הכל שווה.

הצלוחעס!! 👍🏼👍🏼

[Sara Amor]

כל הכבוד לך! את 'מכבית' אמיתית! 🙂
לצערינו היום זה כבר רק חתימה שהגרפיקאית מוסיפה ולא יותר… (כמובן שלא כולן. אבל הרוב)

[ריקי ריקי]

לדעתי מה שעושה את ההבדל בין הפקה מכבית להפקה מתייוונת זה- לאן היא מביאה את הצופים

הפקה שמעוררת בי את החלקים הטובים, ששואפים למעלה, היא הפקה מכבית

הפקה שמעוררת בי את החלקים הרעים היא הפקה מתייוונת

הייתי גם בכאלה וגם בכאלה ולדעתי זה משהו שתלוי ישירות במפיקה, באישיות שלה, ובעיקר בהשקפות שלה

[שרית מדמוני]

אני שמחה מאד שעלה הנושא

וחשוב מאד לחדד את המסר

יפת אלוקים ליפת

וישכון באהלי שם

כמי שאוהבת מאד את היופי וההשקעה ורמה טובה

אין בכך בעיה כשהתוצאה היא הרגשה של גאווה יהודית

יש מופעים וסרטים שמורגש במי שעשה והכין את התוכן הוא ספוג ברוח של שליחות קודש

ויש כאלו שרוח המתייונים גברה

השאלה הראשונה שצריכה להישאל

מה המסר? מי הדמויות?

ומי שבתוכו לא פועם ברוח של גאווה יהודית עדיף שלא ייצור

גם כך כל העולם של העיסוק במדיה ובמה וצילום הוא על גבול של חשיפה לחומרים ואנשים מבחוץ

כל כך חשוב לעשות או לא לעשות ולגרום לנשמות רכות להתחספס

אז כל זמן שאהלי שם – ברורים ושלמים ומוגנים אז היופי של יפת רק מפאר ומחזק ונאה

[Sara Amor]

משתפת אתכן בתגובה שמישהי כתבה לי באישי:

ראיתי את השרשור בצד וזה תפס אותי כי זה שאלה שנכונה לכל מקצוע

לגבי הפקה ובימוי- תלוי במסר. ראיתי הפקות שחיזקו אותי ממש להרבה זמן.

הפקה טובה יכולה לפעמים לתת כוח ולטלטל לזמן ארוך

ואז להפך, חשוב מאודד שיהיו הפקות כאלו. מאוד מאוד.

לא להשאיר את הזירה ליוונים

ולגבי כולנו – אם אנחנו תפוסות בקרירה זה יכול לקרות גם בהוראה , גם בהיטק גם כעצמאית בכל תחום..

שנזכה לא לאבד ראש.

[בתיה כהן]

וואי איזו תגובה יפה!