אולפן סאונד ונגינה
אולפן מקצועי וביתי, ציוד הקלטה, תוכנה ופלאגינים, פלייבקים, הפקות אלקטרוניות, עיצוב פסקול, מיקס... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
הלוואי שכל מורה לנגינה הייתה בונה לכל תלמידה סילבוס אישי
הלוואי שכל מורה לנגינה הייתה בונה לכל תלמידה סילבוס אישי
בפוסט הקודם השארתי שאלה פתוחה:
ראיתי אצל התלמידה עשרה דברים שדורשים עבודה. החלטתי באיפוק לא להתנפל על כולם.
אבל איך אני מחליטה במה כן להתחיל?
התשובה מתחילה, בעיניי, לא במה שצריך לתקן – אלא במי אני רוצה שהתלמידה הזאת תהיה בעוד שנה.
ניקח לדוגמה מטרה גדולה:
עצמאות.
אני רוצה שבעוד שנה התלמידה שלי תהיה מסוגלת לקחת יצירה שמתאימה לרמתה ולהכין אותה (לפחות בקריאת תווים) גם בלעדיי.
אבל "עצמאות" היא לא מיומנות אחת.
כדי להגיע אליה היא צריכה, למשל, לקרוא באופן סביר, לשמוע שמשהו לא נכון, לזהות מה מקשה עליה, לדעת לפרק קושי, להכיר דרכי תרגול ולא להתייאש ברגע שלא מצליח.
והנה שוב יש לנו רשימה…
אז מה קודם?
אני מציעה לחשוב על שלוש שאלות:
🔹 מה חוסם?
איזו יכולת שחסרה לה עכשיו מעכבת הרבה דברים אחרים?
אם היא עוצרת בכל תו כדי לפענח אותו, למשל, אולי כרגע הקריאה היא צוואר הבקבוק? ואם הקצב לא מדויק, אולי תחושת המשקל וחלוקת המקצב הם האתגר?.🔹 מה בונה?
איזו יכולת שנפתח עכשיו תהפוך להיות בסיס לעוד יכולות בהמשך?
ללמד תלמידה לזהות בעצמה מה לא הצליח, למשל, יכול לשרת אחר כך כמעט כל תחום בתרגול שלה. או אם נעבוד על פעמה יציבה כבסיס לכל יצירה, זה יכין את הקרקע מבחינת הקצב.🔹 מה מניע?
איפה אפשר ליצור התקדמות מורגשת שתיתן לה תחושת יכולת ורצון להמשיך?
לפעמים לא מתחילים דווקא בבעיה הגדולה ביותר, אלא בשינוי אפשרי שייתן לתלמידה תנופה.המחקר על Self-Regulated Learning בלימודי נגינה מתאר למידה עצמאית בדיוק כתהליך כזה: הצבת מטרות, בחירת אסטרטגיות, מעקב אחרי הביצוע והערכה שמובילה לתכנון מחדש. מחקרים גם מראים שאפשר ללמד את המיומנויות האלה, ושעבודה שיטתית עליהן עשויה לחזק מסוגלות ועצמאות מוזיקלית.
כלומר, אולי הסילבוס של התלמידה לא צריך להתחיל ב:
"השנה נסיים את חוברת 3 וננגן ארבע יצירות."
אלא ב:
איפה היא היום?
איזו נגנית אנחנו רוצות שתהיה?
ומה צריך להיבנות קודם כדי להגיע משם לכאן?ואז אפשר להתחיל לבנות סילבוס אישי:
מטרה רחוקה > יכולות שנדרשות בדרך > סדר עדיפויות > מטרות לתקופה הקרובה.
עד עכשיו דיברנו רק על המטרות שלי כמורה.
לתלמידה – ולפעמים גם לאמא שלה – יש מטרות משלה,
המטרות האלה לא מתחרות בהכרח במטרות המקצועיות שלי. לפעמים הן אפילו יכולות להפוך לדרך להגיע אליהן.
אם היא רוצה לנגן שיר מסוים – אולי הוא יהיה החומר שדרכו נעבוד על קריאה.
אם היא רוצה לנגן עם חברה – קיבלנו הזדמנות מצוינת לעבוד על קצב, הקשבה ויציבות.לכן בסילבוס אישי טוב אני לא שואלת רק:
לאן אני רוצה לקחת את התלמידה?
אלא גם:
לאן היא רוצה להגיע – ואיך אפשר לבנות דרך שתיקח בחשבון את שני הדברים?
אם את רוצה לנסות את זה כבר עם התלמידות שלך, הכנתי דף עבודה פשוט להדפסה (או לעריכה): "מפת דרך אישית לתלמידה" – מהאבחון והמטרה השנתית ועד שלושת היעדים לחודש הקרוב.
הנה הקישור למחקר לקריאה נוספת:
https://drive.google.com/file/d/1CJj5_km7GJexsvz_QhXU4vh_Y0SbagZQ/view?usp=sharing
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
