בואי ניפגש

[מרים סולובייציק]

השיר הזה מדבר ומביע, וגם כשעוזבים חברה / מטפלת כדאי לעשות את זה בצורה מסודרת מדברים על זה כמה פגישות למשל. ואם מדובר בחברה אז עושים מפגש פרידה במקום נעים וניטרלי ונפרדים יפה. אפשר גם לדבר על מה שהיה ולהתפייס.

[רבקי קליין]

מסכימה אם מרים.

ומוסיפה משהו שכדאי לשים לב.

אם הקשר היה לא בריא בשביל הנותשת אז גם מפגש אחד יהיה לה יותר מדי כרגע.

צריך לתת לזמן זמן לרפא.

הרבה כוחות אהובה.

[מרים סולובייציק]

אני רוצה להוסיף משהו.

לי היתה חברה שהיתה רגילה להתערב לי בכל מיני עניינים שלא היו עניינה ולא העסק שלה מה ואיך אני עושה.

היה לי מעניין איתה אז היינו חברות 40 שנה מהילדות ברציפות עד לפני שנה, שאז דיברתי איתה בטלפון והיא העירה לי הערות בוטות על דברים שעשיתי שלא היו העסק שלה, אמרתי לה שלא תתערב לי בחיים, אז היא התעקשה ש”זה לטובתי”, לא הסכמתי איתה ואמרתי לה שהיא לא מבינה כלום ושתקרא את הספר שחיברתי ואז אולי אם היא תרצה היא תוכל להבין אותי קצת. ואז בהחלטה של רגע, החלטתי שנמאס לי מההערות חסרות הטקט שלה (היא היתה מעירה לכל מי שהכירה – לא רק לי), אז הכנסתי אותה מיד לרשימת דחיה בטלפון הקווי ובטלפון הנייד שלי.

לא התקשרתי אליה בכלל מאז: גם לא לאחר הפטירה של בעלי, וגם לא אחרי הפטירה של אמא שלי, וגם לא כשהבן שלי התארס בשטו”מ. הייתי צריכה להתרגל לכך שהיא כבר לא בחיים שלי, אז אני מצאתי לי תחליפים.

[מירי כ.]

פרידה זה דבר כואב.

קורע.

פוצע.

מזיל דם.

גם אם לאחת זה הכרחי,

שתדע שיש מצב, וזאתי שבצד השני-

בוכה עכשיו את נשמתה.

נקרעת.

זועקת.

לא מתנחמת.

[ה]

ומה היא אמורה לעשות עם הידיעה הזו?

[מירי כ.]

אולי לפחות לא להתעלם ממנה ברחוב.

לומר לה שלום, ודי?

[הודיה מזלטי]

פרידה היא כאב צורב, פצע מדמם בנשמה, צלקת צורבת,

פרידה היא מוות קטן, קריעה, ,
דם נוטף מהלב.

הלב נשבר לרסיסים, הנפש זועקת חרש לעזרה

[ה]

לפעמים,

פרידה היא חיים

עצמאות

הכרזה על צלם אנוש

ישות נפרדת

הזכות לחיות

להחליט

לקבל כבוד

ליחס כבן אנוש

אם את נרמסת, נפגעת, נמחקת ע”י אחרים

אל תספרי את הדמעות שלהן

ולא את דמן

הדם הדמעות והחיות שלך חשובים הרבה יותר ,

חייך קודמים – זו הלכה – לא מליצה!!

ואולי גם על אלו נאמר הקם להורגך – השכם להורגו 🙁 🙁

[מירי כ.]

חריפה.

[אליזבת כ.]

פרידה זה דבר כואב

מדמם

פוצע

מילים לא באמת יכולות לבטא את החוויה הזו…

אני רוצה להציע פה הצעה שאני שואלת את עצמי בקול….

מה קורה עם עוברת תקופה ארוכה והפצע עדיין כואב ברמות בלתי נסבלות? האם זה מספר על הדמות שנפרדה ממני בצורה קשה לעיכול? אולי זה מספר גם על פצע בנפש שלי שהיה תמיד אבל עבר ניתוח גס בפרידה הזו? אולי זה מספר על משהו אחר?

מעניין לחשוב על זה…

וגם מה הדרכים שנכון ובריא לנפש שלי לגרום לי ולנפרד/ת ליזום שיחת פרידה שתעזור לי להמשיך הלאה?😪