טיפול בטראומה- למה כדאי?

[חיה ברג]

הסיפור עם טראומה הוא

שהיא מנהלת אותנו במקום שאנחנו לנהל את עצמנו

ומפגש זוגי מעורר במח בדיוק את האיזורים האלה,

הלימביים, הרגשיים ופרימיטיביים,

יותר מכל סיטואציה של בחורה.

ממקרים שאני מכירה מקרוב, אפשר לנהל נהדר בחוץ, ולהיות משותקת בפנים הבית, ולא לדעת שככה יהיה.

אכן, מאותם מקרים מכירה גם כמה מטלטלת פתיחת הטראומה.

אבל עדיין, כמה קל להיות זאת ללא בעל ברקע שיטולטל גם הוא.

לגבי מקצועיות המטפל.

תמיד (מנסיוני הרפואי) כשהמקרה ספציפי, וככל שהוא חמור, תיה התוויה של גדו”י ללכת למישהו מקצועי כמה שיותר על חשבון חרדיות וגלאט שמירה.

כך הרבה נשים מטופלות אצל רופאי פריון (שוק שרובו המוחלט גברים),

כך כשצריך מתאשפזים במקומות שהם לא מעיני הישועה והמחלקות שם לא נפרדות בנים-בנות,

כך הולכים לטיפול זוגי או הדרכת הורים משותפת כשתמיד צד אחד נחשף למטפל לא מאותו המין,

ועוד.

מספיק קשה לטפל בטראומה אצל מטפל מקצועי בתחום, עו”ס או פסיכולוג שהתמחה בנושא, ופסיכיאטר מומחה בתחום.

(וכמובן לבדק שהיא רגישה ויראת שמים, ואפשר לנסות ולהחליף כמה פעמים עד שמגיעים לחיבור הנכון)

פחות מזה, זה רצח שני.

[חיה ברג]

מה שכן הכרתי גם

שהולכו לטיפול אצל מטפלת רגשית ש’נקתה את השטח’,

חברה אותה לעצמה וחזקה אותה,

לרוב הערכתי הפנתה את תשומת ליבה לכך שהגיע הזמן לטפל בטראומה

וע”י מטפלת מקצועית בתחום.

מורידה את הכובע.

[יעל וילמוט]

חיה ברג, אהבתי את התגובה שלך, מקצועית ועניינית ולא מתלהמת.

ולכל הכותבות הקודמות,

אני עוקבת אחרי הדיון הזה בעניין כי נושא הטראומה מדבר אלי ואני עובדת עם בנות מרקע מורכב מאד,

וחבל לי שכל שאלה מקצועית ועניינית הופכת לדיון על תואר/ לא תואר.

אם אני זוכרת נכון, מי ששאלה, היה לה חשוב ללכת לטיפול אצל מישהי עם תואר, אז אנא, תכבדו את הצורך והבקשה שלה!

למה להתקיף ולהכניס את דעתכן האישית?

מוזמנות לפתוח דיון מיוחד בנושא התואר!

ואגב, לא מזמן ישבתי אצל אחד מרבני השכונות במודיעין עילית, וספרתי לו על הלימודים שלי, ועל התואר שלי והוא ממש לא התעלף אלא ביקש שאמשיך להתמקצע לטובת הציבור. סתם הערת ביניים.