טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו"סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
להביט יחד: פינת התבוננות בצללים ובאור של הילדות שבנו. שבוע 2. 💗
להביט יחד: פינת התבוננות בצללים ובאור של הילדות שבנו. שבוע 2. 💗
היי יקרות, מזכירה לעצמינו —
אני מוצאת את עצמי לאחרונה מתעסקת הרבה בדימויים. כמי שמלווה בנות בחדר הטיפולים, אני פוגשת הרבה את הילדה הפנימית שלנו – זאת שמנסה להסתגל, זאת שקצת 'גדולה מידי' על הגיל שלה, וזאת שעדיין מחפשת מקום מוגן.
החלטתי לפתוח כאן מרחב קטן, שקט, שבו אשתף מדי שבוע "קלף" – יצירה שעוסקת ברגעים האלו שבין הילדות לחיים הבוגרים. אלו רגעים שלפעמים מביאים איתם דקירה בלב, ולפעמים חמלה גדולה.
אני רוצה להזמין אתכן להסתכל איתי.
אני מביאה את הדימויים האלו מתוך הכובע המקצועי שלי, אבל גם מתוך המקום האנושי שלי שמבקש לעצור ולהתבונן. המטרה היא לא לעבד טראומות בשרשור, אלה פשוט לתת תוקף לרגשות שכולנו נושאות.
כדי שנצליח לשמור על המרחב הזה עוטף ובטוח לכולנו:
הקשבה, לא עצות: המרחב הזה נועד לשתף ולהדהד. אם משהו כאן מציף אותך, תזכרי שהכי חשוב זה לשמור על עצמך. אם עלתה תחושה קשה מידי – תני לעצמך אישור להניח את המסך.
במידת הצורך – פני לעזרה: אם עלה צורך בתמיכה מקצועית או בתיווך רגשי אישי בעקבות הדברים שעלו, אני ממליצה בחום לא להישאר עם זה לבד ולפנות לחברה קרובה, בן הזוג או אשת מקצוע מוסמכת.
שמירה על המרחב: בואו ניתן לדימויים לדבר. במקום ניתוחים קליניים, אשמח שנביא לכאן שפה של חמלה – "מה אני פוגשת בתוכי שאני רואה את זה?".
אני כאן איתכן: אני אהיה כאן כדי להחזיק את המרחב הזה יחד איתכן, לא כמטפלת פרטנית של אף אחת, אלה כמי שמלווה את התהליך שלנו כקהילה.
שלכן,
רחל קולדצקי
פסיכותרפיסטית הוליסטית
- 2 תגובות
מנהלת קהילה היי יקרות,
בציור של השבוע אנחנו פוגשות דימוי שמדבר בשפה שרבות מאיתנו מכירות מקרוב – השפה של "אני בסדר".
לפעמים כחלק ממנגנון ההישרדות וההסתגלות שלנו, אנחנו לומדות לסמן לעולם (ולעצמינו) שהכל כשורה, בזמן שעל רצפת הלב פזורים שברים קטנים וכואבים שאנחנו מנסות לאסוף בשקט, לבד, בלי שאף אחד יראה. אנחנו שמות פלסטר קטן, כותבות באותיות גדולות שהכל אצלינו מצוין, ומביטות מרחוק בילדה שהיינו רוצות להיות – זו שמרגישה כמו מלכה, בטוחה ומוגנת מול שקיעה מוארת.
הקלף הזה מזמין אותנו לעצור ולהביט בפער הזה. לא מתוך מטרה לשפוט את המגננות שלנו, אלה כדי לתת תוקף למאמץ האדיר שנדרש מאיתנו כדי "להיות בסדר", ולהעניק מקום חומל גם לחלקים הפצועים והעדינים יותר שבתוכנו.
אני מזמינה אותך לעצור רגע השבוע, להתבונן בדימוי העמוק הזה, ולשאול את עצמך:
מתי את מוצאת את עצמך אומרת "אני בסדר" או "הכל מצוין", בזמן שפנים הלב מרגיש קצת אחרת?
אילו שברים עדינים היית רוצה להרשות לעצמך להניח בצד, ולו לרגע מבלי הצורך הבלתי פוסק "לתקן" או לאסוף אותם לבד?
כמה מילים של שמירה:
המרחב הזה נועד לכולנו, אך חשוב לי שנזכור שזהו מרחב קבוצתי. אם הדימוי הזה מעורר בך תחושה מציפה או קושי, אל תישארי עם זה לבד – תני לעצמך אישור לעצור, להניח את המסך, ולפנות לחברה קרובה או לאיש מקצוע שיוכל לתת לך את התמיכה האישית המדויקת שאת צריכה.
אני כאן איתכן, בהתבוננות משותפת.
שלכן,
רחל קולדצקי
פסיכותרפיסטית הוליסטית
-
מנהלת קהילה
הנה הקלף שלנו.
כדי לראות את התמונה יש ללחוץ על החץ שבסוף השורה האפורה מתחת לחתימה.
Log in to reply.
