טיפול אהובה מליח
טיפולתגובות הפורום שנוצרו
-
כמו בכל שנה גם השנה הכנתי כיועצת בית הספר משהו חמוד למורות שלנו לקראת התעודות.
מגיע להן על העבודה המאומצת של התקופה האחרונה, על הזהירות והאכפתיות.
הסתרתי כמובן אתה פרטים המזהים.
-
למה את קוראת צפון?
באיזו מסגרת מדובר? אפילו רק באופן כללי.
מה התעריף לשעה לסל האישי?
-
-
אם זה לא מאוחר מידי…
האפיון של האישה המשרה ‘חיידקי חיוכים’ סביבה היא אישה בעלת עמוד שדרה, בריאה בנפשה, שיודעת לקחת את החיים אפילו לא עד הכפתור.
היא מאמינה שהכל לטובה וההתמחות שלה היא להפוך צניחה לצמיחה, ולימון ללימונדה או לריבת לימונים…
ברגע שאדם חי נכון, קל לו יותר להפוך את האירועים הפחות נעימים שלו אף להומור שחור. זה לא אומר שהאדם אינו מתמודד או שאינו עצוב ואינו מגיע פינות של החיים, אבל הוא אינו ישן שם, אינו מתבוסס שם.
@NECHAMIAPPLE , אם היא אפילו נהנית מהומור שחור, זו האישה שאת מחפשת, לדעתי!
אני צודקת??
-
לגבי דר’ אמנון גימפל, כיועצת קיבלתי כמה אבחונים שלו כנוירולוג, לא יודעת אם הייתי שולחת אליו במיוחד.
כשאין ברירה כמו מסמך לוועדה כשאין ברירה אחרת, זה זה בסדר.
הוא נוירולוג עם אג’נדה מסוימת, אבל נניח לזה.
הייתי ממליצה על דר’ טלי וישנה – פסיכיאטרית ילדים ומבוגרים, היא מכירה את הציבור שלנו והרבה מאד מקרים שלנו הגיעו אליה.
052-6134206
העיקר להתפלל שיהיו שליחים טובים, בעזרת השם, כי הם צריכים שרופא כל בשר יסמוך את ידיו על ראשם.
-
אין ספק שהעבודה של ההגשה לוועדות זכאות ואיפיון זו עבודה לא פשוטה, שהיא נופלת קצת בין הכסאות.
שאלתי את הפיקוח, מי אמור לטפל, למשל, בשעות של הסל האישי, היא ענתה לי שהמנהל/ת מטילים את התפקיד על מישהי מהצוות. היא לא דיברה על חשבון אילו שעות אמורים לעשות את זה, ובוודאי לא אם משלמים על זה תוספת כי לא משלמים…
אני משמשת כיועצת בבית הספר, ואני עובדת באופן הדוק ממש עם מורת השילוב שלנו ועם מחנכות הכיתה.
-
👍🏻
-
אם את עובדת בממלכתי הרשת מלאה בחומרים מוכנים!
אני מאמינה שגם ליועצת של בית הספר שלך יש חומר מוכן ומסודר (אם את לא היועצת…)
ואם כן, ליועצת הבכירה שלך יש מן הסתם חומר מוכן על הדברים.
הנושא הזה “חם מאד” לצערנו, כך שאפילו בחינוך העצמאי הוציאו ליועצות משהו מסודר.
-
מטעם מי בית הספר שלך?
החינוך העצמאי? בני יוסף? ממ”ח? ממ”ד? -
המקרה שכיח מאד, כי הם קוראים מספיק בכיתה ומבחינתם זה מטלה נוספת שיש לסיים אותה. לנו זה נראה כזה ברור שאנחנו קוראים אבל מבחינתם זו מטלה.
אם הוא ילד יצירתי בציור, ניתן להציע לו להפוך את הסיפור לקומיקס, ואז עליו לקרוא כל מילה.
אם העניין הוא יותר הבנת הנקרא פרט לקומיקס ניתן להציע לו להפוך את הסיפור להצגה, שהוא יכול להציג בבית בשבת או בארוחה משפחתית.
העיקרון הוא לא להשאיר את הקריאה באותו מקום של התרגול, אלא להפוך אותה למשהו עם רובד גבוה יותר.
-
אנו חווים אירועים רבים בחיים, מהם נעימים יותר ומהם נעימים פחות. במקרים הפחות נעימים, אנו שומעים את המשפט : יש להסתכל על חצי הכוס המלאה. האמנם? מה זה בכלל ‘חצי הכוס המלאה’?
במבט פנימי יותר, להסתכל על חצי הכוס המלאה אינו פשוט כלל ועיקר, כי החלק הריק של הכוס למעלה וגלוי לעין, ובעוד החלק המלא של הכוס שוכן בתחתית הכוס ועלינו להטות את הכוס כדי ליהנות ממנו או במילים אחרות לצאת מאיזור הנוחות שלנו ולהזיז מעט את עצמנו ומהרגלנו.
יתרה מכך, לראות את חצי הכוס המלאה זה לא לדעת שיש לנו 50% כוס ועלינו להתסתדר איתה איכשהו, וכי מישהו הבטיח לנו כוס מלאה? כמות מסוימת בכוס? לראות את חצי הכוס המלאה באמת ונכון, זה לדעת שיש לנו 100% חצי כוס.
כאשר אנו מתייחסים למה שקורה כאל 50% כוס מלאה, נראה שאנו חושבים שמגיע לנו כוס מלאה ואנו מוכנים לעבוד על עצמנו ולהסתפק ואולי אף לשמוח בחצי כוס, ברגע שאנחנו יודעים שיש לנו 100% חצי כוס, אנחנו בעצם יודעים בבירור שיש לנו הכל, כי הכל מלא, אולי בחצי, אבל מלא, ותחשבו על זה!
-
את מתעקשת על אורך מסוים? עד X מילים? בין X ל Y מילים.
את יודעת שכל רעיון אפשר לכתוב בשתי פסקאות או כמאמר.
נראה לי שזה יעזור לכתוב לנו בין X ל Y מילים.
אגב, אפשר לכתוב רעיון שנשמע בהרצאה, למשל, או רק משהו מקורי?
לפחות כאן את לא מבקשת חריזה 😉
-
למען האמת, אם את עדיין זקוקה לשאלונים כאלה יש ב”בא במייל” הרבה מאד כאלה.
חלקם זה על המחשב אז זה לא לעניין וחלקם אפשר להוריד כי זה מידע.
וחלקם כמובן אינו מתאים לנו!!! שימי לב!
-
יישר כוח על הרעיון. חמוד מאד.
מצורפים שני קבצים. מקווה שלזה התכוונת.
רק שאת צריכה להיזהר מאד מ”פסיכולוגיה בגרוש”
שימי לבדוק מה את מביאה להן ואם זה מתאים.
-
אפרת יקרה,
קודם כל, זה בסדר להעלות לכיתה א’ ילדה שנולדה בחשוון. זה לא מוקדם מידי עבורה.
שנית, חשוב לך ממש עכשיו לדעת אם היא תוכל לעלות לא בשנה הבאה? אנחנו בסוף חשוון.
יש לה עוד זמן קצתל להתבשל בגן ורק אז תוכלי לקבל החלטה שקולה יותר, לא?
שלישית, מזל טוב ליומולדת של הפשוש!
-
הגענו ל’מפגש’ האחרון של הנושא, בעזרת השם, למרות שהנושא רחב ובקושי נגענו בקצה שלו…
כיצד אני אמורה להגיב למשפט “את נטפלת אליה!”
המשפט הזה ‘מקפיץ’ כמעט כל מורה, כי למען האמת, אנחנו רוצות לבצע את המוטל עלינו בדרך הטובה ביותר וללכת הביתה. המשפט הזה עלול להישמע מכל הורה בכל אסיפת הורים, שיחת טלפון או מפגש. בגיל ההתבגרות נשמע את המשפט הזה גם מהתלמידות עצמן “המורה, את סתם נטפלת אלי!” הן יכולות לומר את המשפט הזה גם בגוף שלישי וזה עדיין יהיה חוצפה כי הטון! אוי, הטון…
אז בשלב ראשון מומלץ לבדוק עם עצמי:
האם אני באמת סימנתי אותה?
האם היא מזכירה לי מישהי שאני פחות מחבבת? (גיסה, חמות, אחות, שכנה, חברה)
האם הערתי לה כשאני לא במיטבי? (עייפה, כעוסה, רעבה)
אם ענית על אחת מהשאלות באופן חיובי, כנראה שאת בן אדם בדיוק כמו כולנו, וכן, את נוהגת לא נכון וזה בסדר. הבעיה היא לא לנהוג לא נכון, אלא להישאר במקום הזה ולחפש צידוקים. זה בסדר גמור, שמורה תבקש סליחה מתלמידה, אם היא רואה לנכון שטעתה. אני רואה זאת אפילו כנקודת זכות, במיוחד בעבודה עם מתבגרות. מתבגרת תבין שבצד השני של הדיאלוג הזה נמצאת בן אדם ולא סתם אישה מתעללת, שכל מטרתה זה להספיק חומר ואני אינה מעניינת אותה כלל.
כבר קרה לי מקרה עם תלמידה בכיתה י”א, שהתנצלתי בפניה והסברתי לה, שהכוונה שלי לא היתה לפגוע אלא להעיר את תשומת ליבה, ושבעוד כמה חודשים אעמוד לדין בראש השנה בדיוק כמוה. התנצלתי על הדרך, שבה ההערה נאמרה, ולא על ההערה עצמה, והיא הבינה את זה. לאחר מקרה זה כבודי רק עלה בעיניה!
אם אנחנו מגיעות למצב שבו אנחנו שמות לב, שאנחנו באמת סימנו אותה ואנחנו מעירות לה ללא פרופורציה למעשה שלה, יש מקום להתנצל על כך, אפילו ברמה של “אני ממש מתנצלת, כאב לי הראש מאד באותו יום ושיקול הדעת שלי היה מוטעה”.
אם ענית על השאלות האלה באופן שלילי (באמת…), יש מקום לומר לעצמי שזו פרשנות שלה, וזה לא שייך אלי. הבעיה אינה שלי, למרותש אני אשמח לעזור לה לא להרגיש כך. ציינתי את עצמי לפני ההורים, כי אני אמורה להגיע לשיחה עם ההורים נקיה עם דימוי עצמי גבוה ולא כמורה ש’מתעללת’, אך מצאה דרך להצדיק את עצמה.
לאחר שהסברתי לעצמי את הדברים באופן ברור, עלי להסביר להורים, שמדובר בפרשנות אישית של התלמידה ואין לדברים שחר. פעמים רבות הייתי מנטרלת הערות כאלה בהומור: “היום נטפלתי אליך? טוב שאת אומרת לי, אני יכולה כבר לסמן V על היום, כי אני ממש מקפידה לא לפספס…”. כמובן שיש להיזהר עם השימוש בהומור, כי יש כאלה שיפרשו אותו כזלזול, אבל לרוב זה מצליח. זה מצליח, כי המטרה העיקרית שלי כמורה היא ליצור איתן קשר חיובי ומשוחרר למרות הגבולות הברורים, שאני יודעת להציב. את המשפט ההומוריסטי הזה אני אומרת בחיוך ועם טפיחה על השכם.
ותפילתי היא שאהיה תמיד בצד הצודק והחכם (גם וגם!), כי הבעיה מתחילה, כשהבנות צודקות, ולפעמים, לא נעים לומר, הן צודקות!!
בתפילה שהשם ישים בפינו את המילים הנכונות ושלא תצא תקלה תחת ידנו.
תם ולא נשלם!
ברכות והצלחות!
-
מסכימה מאד.
מורות יכולות לשמוע הרצאה, מרתקת ככל שתהיה, 45 דקות עד שעה.
אחר כך זה כבר נראה להן ארוך וחוזר על עצמו.
אני אומרת את הדברים כמקשיבה להרצאות וכמרצה.
-
יש כאלה שבאמת חוזרים לבית שרוף על היסוד ורק דודים מחבקים אותם. ע”ע אביגיל עידן המתוקה.
שהשם יחזיר במהרה את נדחי ישראל, בריאים בגופם ובנפשם.
שמעתי את אחת הניצולות שחזרה “הביתה” שהיא אמרה להם שזה אינו הבית שלה. רק כשהיא הסתובבה עוד קצת היא הבינה שאכן כן… זה הבית שלה. היא אפילו לא זיהתה אותו.
לבכות לכם, אחי!!
-
איריס שלום,
עדיין רלוונטי מבחינת הבת שלך?
המייל נראה לי לא עדכי.
אשמח לתשובה בפרטי. תודה.
-
דרך הקופה או פרטי?
יש לי באיזור המרכז.
-
אולי בהמשך אשתף.
כרגע אין לי מושג מאיפה להתחיל.
הוא היה באמת כל עולמי, ובאמת רק הקב”ה יכול לנחם, אבל אני יודעת שהחסר הזה ילווה אותי כל חיי.
מי ימלא את החסר במעט? אמונה, שמחה, עשיה, נתינה ועוד…
בינתיים כרגע אני מתארגנת על עצמי .
-
יכול להיות שבגלל החסימה זה לא מאפשר לך להגיע לתכנים כאלה.
אני מאמינה שהיועצת הבכירה שלך או יועצת עמיתה יכולה לעזור לך.
אני פחות חזקה בגיל הרך, אבל אני יכולה לצרף לך כאן כתבה שהשתתפתי בה פעם ביתד נאמן בה כתבנו על הנושא של זהירות. זה אינו מערך שיעור, אך תוכלי מן הסתם להיעזר בזה.
בהצלחה!
-
המטרה היא שהוא יקרא למטרה אחרת שהיא אינה קריאה.
אותו דבר זה עם כתיבה,כיועצת, כשהילד זקוק לתרגול בכתיבה, בשלב הראשון אני מעודדת לקנות לוח מחיק והוא מתכתב עם אמא. כותב לה מכתב לפני שהוא הולך לישון והיא קוראת ועונה לו על המכתב שלו. היא כותבת לו כשהוא הולך לבית הספר או לתלמוד תורה והוא בא בצהריים ועונה לה. הכתיבה בפורמט גדול כמו לוח מסייעת לדייק את הכתיבה.
בשלב השני, אני ממליצה לעבור לפתקים. וכך הילד מתרגיל קריאה מבלי שזה יחשב לו לכתוב 300 פעמים “אני אכתוב יפה וללא שגיאות כתיב”..
כשהופכים מטלה לימודית לכיף, זה עובד!
הצלחות!!
-
סרטונים זה תמיד טוב, גם במקרה שהם מבויימים.
לא יודעת במה מדובר, אבל גם בהרצאות שלי אני משלבת הרבה סרטונים שאני עורכת.
תודה רבה, דבורה!!
הבקשה שלי במייל בדרךךךךךךך
-
יקרה,
תודה על המילים החמות, אני באמת חושבת שאסיפת הורים הוא נושא חשוב ביותר. כל מה שכתבתי הוא מהשטח ממש כמורה, יועצת חינוכית, מד”פית ורכזת עבודה מעשית…
ולעניינינו,
הילדה המתוקה שלך נמצאת בלחץ רב, כפי שאת מתארת. היא ילדה בת 8 – 9 ומופעלות עליה כל הציפיות. קודם כל, אני שמחה שאת מבינה את זה, כי בדרך כלל התפקיד הפוך, כשהמורה לוחצת וההורים מעגלים פינות.
את צודקת שליד הילדה באסיפת הורים את בבעיה, כי בנוכחות הילדה עליך להיות בצד של המוגרים ואסור לך לסתור את דבריהם ומצד נשי את עומדת מול, בואי נקרא לה שירה. בהבנה ובהכלה שלך את בדיוק ‘שם’ בשבילה!
לגבי האסיפה עצמה, לדעתי יש מקום לשבת עם ההורים בפגישה קודם ולשוחח איתם על היכולות שלה ובכלל על הכלה של הילדים. גם אם שירה באמת מתעצלת, כנראה שיש לה סיבה לנהוג כך. הפגישה לא תהיה רק בהשתתפות שלך עם ההורים אלא בנוכחות היועצת של בית הספר שהיא מציגה ערך מוסף בפגישות עם הורים.
פגישה מטרימה אמורה להתנהל בנחת ללא לחץ של אנשים שממתינים בחוץ או ילדה שנמצאת בחדר. כבר בתחילת הפגישה חשוב להדגיש כמה נקודות, לדוגמה:
1. ילדה, שלטענת ההורים, מעמידה פנים שקשה לה, זקוקה ליותר סיוע מילדה שבאמת קשה לה, כי הקושי שלה הוא גם קושי רגשי.
2. להציף את הפנים היפות של שירה ולהגיד ששירה ילדה שרוצה ומתאמצת, הייתי אפילו מדגישה שהיא מחונכת (זו סוג של מחמאה להורים של דרך החינוך שלהם “רואים שיש בית אחריה”…).
3. אם היא אינה ילדת שילוב, יתכן שיש מקום להפנות אותה לאבחון אפילו בלתי פורמלי שאינו עולה הרבה ולו רק לבדוק את היכולות שלה כדי להכין עבורה תוכנית עבודה. ילדה בכיתה ג’, היא עדיין בתחילת הדרך מצד אחד, ומצד שני היא כבר אי שם באמצע.
4. כמחנכת הייתי בודקת יחד עם ההורים את הפן החברתי בכיתה או בבית, אולי היא נמצאת בתחרות מתמדת מול חברות או אחיות והיא פשוט מרימה ידיים ומתייאשת.
5. בסיכום הפגישה כדאי לסכם עם ההורים מה את עושה ומה הם. בדרך כלל, אני הייתי אומרת להורים, שאין לי בעיה להיות ה’רעה’, כי אני מסיימת איתה ב 20.6 או ב 3.6, ואצלם היא נשארת לתמיד. פעמים רבות אני לקחתי על עצמי את התפקיד של המורה ה’רודנית’ והדורשת, והאמא היתה זו שעוטפת. אגב, אם באמת קשה לה, הייתי בונה לה התאמות למידה עם היועצת, כדי שבאמת יהיה לה קל יותר והמטלות יותאמו לרמתה. מצרפת לך כאן דוגמה של התאמות למידה, שאני שולחת לכל תלמיד/ה בבית הספר שלי.
6. לפני הפגישה לשאת תפילה להיות שליחה טובה לשירה!!
בברכת הצלחה!
* הערה לגבי התאמות הלמידה!
שמנה לב, שבהתאמות שמוצגות להורים אני לא כותבת להם את ההערות שהמורה כותבת או צריכה לדעת. יתרה כך, מצויין שם מהי מטרת ההתאמות וכן שההתאמות מותנים בתפקוד של התלמידה. כבר אמרה לי מורה: “אני מוכנה לתת לה להיבחן על חצי חומר, אבל היא לא לומדת שורה…”
