[מלכה קופטייל]

לעומת זאת, יש ספר שנקרא “בין הניתוקים” כתבה אותו אישה מהממת (יצא לי לפגוש ולשוחח איתה) שסובלת ומתמודדת, והיא כתבה את הספר ממש בתוך כל המצבים שלה…

ספר נוגע ללב (קראתי ממנו ממש רק חלקים קטנים לצערי) וכתוב בצורה מרתקת ועם הומור

ומספר את האמת מבפנים

שוב – בלי אחריות כי לא קראתי הכול,

אבל הוא מתאר אישה מיוחדת, חכמה (ושנונה) מבפנים ממש!

שמתמודדת נפשית, היא ובעלה.

[מלכה קופטייל]

לי דווקא יצא להיתקל בכמה נשים שהספר לא עשה להן טוב (הן הזדהו עם הדמות מהספר בחלק מהדברים, וזה בלבל אותן)

כמובן שכל אחת מביאה את הנתונים שלה וכך הספר נוגע בה בהתאמה,

אבל שימו לב

הספר מדבר על דמות לכאורה בריאה, כשבפועל זה לא נכון! היא לא טיפשה ולא מפגרת, סליחה, אבל גם לא בריאה!

כמו שאכתוב, להבדיל, על ילדה שסובלת מסוכרת נעורים שהיא בריאה עם בעיה

זה חולי!

יכול להיות שהיא סובלת מחולי ומתפקדת אבל עדיין… בריאה היא לא!

(ובספר מתוארים דברים אבסולוטיים של חולי… גם אם היא מהממת ביותר- רצון, וניסיון להתאבדות ל”ע ועוד כל מיני, הם מצבי חולי, גם אם חולף או שניתן לחיות לצדו)

אני חושבת שיש לשקול היטב לפני שמכניסים ספר כזה הביתה

חוץ מההכחשה יש כאן מקום מאוד מבלבל.

במחילה

אבל אני כותבת אחרי כמה וכמה טלפונים שקיבלתי מנשים שזה עשה להן רע:(

בריאות איתנה לכל עם ישראל!

[מלכה קופטייל]

מירי יקרה,

אני יכולה לספר לך על טיפול בנתיב הא”ב (שזכיתי לעשות למישהי) עבור נושא האטופיק.

היתה הטבה משמעותית מיד עם המפגש השני,

אבל אח”כ – אחרי שלושה שבועות אולי, חזר קצת (לרמה נמוכה), באיזשהו שלב היא הפסיקה להגיע כי התחילה לעבוד ולכן לא התאפשר לה (אני מקבלת רק בבקרים)

בהחלט זו היתה תקופה קצרה -אולי 8-9 מפגשים- ואני מאמינה שאם היתה ממשיכה המצב היה משתפר עוד בס”ד. כמובן לפי מה שעלה בטיפול אתה ספציפית.

צריך לזכור שעם כל העוצמה וההיגיון של ההשתדלות, זו רק השתדלות ובטחון צריך בבורא עולם, רק הוא מרפא…

עוד משהו: לפעמים קבלת הייסורים באהבה (לעיתים קרובות זהו חלק משמעותי בטיפול… ולא רק לגבי המחלה עצמה, צריך הכנעה ועוד) היא מטרתם, וממילא מביאה לסיומם בעז”ה.

שה’ יתן לך הרבה כוח! וסייעתא דשמיא לזכות לראות את הילד בריא ושמח!

מלכי קופטייל – איזון וריפוי רגשי בראי היהדות

[מלכה קופטייל]

כנ”ל… אם עדיין רלוונטי

מוזמנת להיכנס להתרשמות ולקבל שם פרטי יצירת קשר 🌎https://61c1e88ec7ad7.site123.me/

61c1e88ec7ad7.site123.me

קריינות מקצועית מלכי קופטייל - קריינות ורסטילית

קריינות מקצועית מלכי קופטייל - קריינות ורסטילית

[מלכה קופטייל]

מצטרפת למירב,

שיינדי יקרה

יצא לי כבר בכמה וכמה מקומות לקרוא את הרשימה שלך לגבי הטיפולים הקינסיולוגיים. (כן או לא לפי הסדר שלהם)

אף על פי שאני לא ממש מכירה את שלושת הממדים ומח אחד (אייפק עוד פחות), אלא ממונחות שלי ששיתפו על תהליכים שעברו ע”י השיטות הנ”ל, ואני יודעת שאת מומחית מאוד ומכירה הרבה סוגי טיפול,

אני יכולה בהחלט לומר לך שזה לא זה.

נכון, יש שימוש בבדיקת שריר ובתפיסה של השפעת התת מודע על המודע וכן להיפך.

אבל כמו שמירב כותבת, התהליכים הם לפי מבנה מסוים של אבחון, שהוא מתבסס על עשר הספירות, וכל התובנות והמשפטים לשינון הינם מבוססי מקורותינו הק’ (לא רק באמירה מלמעלה)

כשמוציאים משפט – הוא יוצא מתוך הקבוצה הספציפית (-אבחנה) ששייכת למקום מסוים בנפש, ששייך למידה מסוימת עם ציטוטים מדויקים שכוללים כמובן את המקור המדויק שלהם! (הרמח”ל, הרמב”ם, האלשי”ך הק’ וכו’)

לכן, לדוגמא, אין לי מושג מהם מרידיאנים. לעומת זאת אני יודעת מהו “אור חוזר” (יש לו המון הסברים ועומקים ביהדות, את הכלליות של הדבר ניתן להבין בקלות)

בהחלט הטיפול דרך נתיב הא”ב (שאני עוסקת בו אגב מעל ל6 שנים) הוא אכן מועיל לבעיות פיזיות שונות, וכן, גם לבניית תהליכים עמוקים בנפש! ודווקא בגלל השילוב של התת מודע ובדיקת השריר עם הבסיס התורני החזק, הוא משהו מיוחד ואחר לגמרי.

כמובן צריך להכיר ולהתאים מונחה למנחה… צריך להתחבר, לדעת שהמטפלת מתאימה, בערכים, ברמה וכו’.

המון הצלחה לכולן!

מלכי קופטייל – יועצת ומנחה רגשית לריפוי רגשי ופיזי

לאתר

[מלכה קופטייל]

וואו

מרתק לקרוא תגובות כאן…

אז עכשיו עברתי על התגובות ואשתדל להגיב על כל אחת:

קודם כל, תודה לאסתי בראון היקרה גם על מספר הדקות שהקדישה עבורי בטלפון

לאור מספר תגובות, חשוב לי להדגיש, לא חושבת שזה גזל חלילה, אין קשר לזה! רק העליתי נקודה למחשבה, שכמו שכתבתי למעלה, שייכת בוודאי לעוד תחומי תקשורת בחיים.

ברכה, שטיין יקרה, כתבת:

לגבי המשפט שכתבת–
היום ב”ה למדתי – ואני מיד מעדכנת שאני לא זולה….(בקריינות)
עסקית- זה לא נכון ומבריח לקוחות.

היות שאני עוסקת ביותר מתחום אחד, אז אני פחות נותנת דגש למשיכת הלקוחות, ומשתדלת להיות הכי כנה. לא רואה שזה מבריח לקוחות, אלא פשוט מסנן ומשאיר לי רק את אלה שמתאימים!

עוד דבר, שמתי לב שכתבו כאן אל תדאגי זה מום עובר, וגם – אולי בסוף היא תבוא אליך וכו’

אז ב”ה לא יצאתי מתוסכלת מכך ש”הפסדתי” מטופלת

ב”ה אני מרגישה יותר שליחות במקום הזה מאשר עסק (כמובן לא בחינם, אבל עדיין)

מה שהיה מתסכל שאת הולכת על כיוון מסוים, נותנת הסברים, משתדלת לדייק ולבדוק התאמה, ובסוף – דבר כל כך טכני ובסיסי (כמו גם מחיר, על אף שבמחיר, ואולי בעוד תחומים לפעמים מתגמשים ויש כאלו שמעדיפות קודם לבדוק התאמה, זה באמת לא אמור להיות נוקשה כל כך)

נכון, יכול להיות שסיבה אחרת היא זו שגרמה לגברת להפיל את ההחלטה והגיל/המחיר/המיקום היה התירוץ.

עדיין אני חושבת שיש מקום לעשות לעצמנו סדר בראש, מהם הפרמטרים הבסיסיים ולבדוק אותם לפני המשך ההתקשרות.

אחוה יקרה,

אכן, אני בדעה אחת עם מה שכתבת, מאמינה שלא לכל אחת יש את המסוגלות, וכן, בפרט כשאנחנו עוסקות בתחום טיפולי, ולומדות להכיל את כל סוגי התקיעויות והקשיים הרגשיים, יודעות ש(כמעט)הכל אנושי ומובן, ולומדות לקבל בהבנה הרבה סוגים של התנהגויות שמתפרשות כלא לעניין בחברה הכללית.

ובהחלט, אני מסכימה עם זה שניסיון חשוב יותר מגיל, ולכן עושה את מה שאני עושה בסייעתא דשמיא.

תודה לכולכן על ההעשרה, תמיד כיף להכיר וללמוד עוד כיווני חשיבה והסתכלות!

בשורות טובות!!!

מ​. קופטייל – יועצת ומנחה רגשית לאיזון רגשי ופיזי

לאתר

(אסתי זה מצוין לחתום בשם המקצועי בסוף התגובה. תודה על הרעיון;)

[מלכה קופטייל]

לאה יקרה מאד!

רוצה רק להעיר את תשומת ליבך, כפי שציינת היא כבר בתהליך טיפולי, ובמהלכו החלה התופעה. לענ”ד הופעת התופעה מעידה על פתיחת נושא כאוב..

ולכאורה אמור להורות על הליכה לקראת התקדמות.

כשיש סתימה בכיור, ואין ריח רע רק המים לא מצליחים לזרום כמו שצריך – לא יעזור להתעלם, כי כרגע הבעיה מתחת לפני השטח אבל קיימת וצוברת תאוצה. אם לא נטפל בה – “נחטוף” את התוצאה בלתי מוכנים, ובגדול.

לעומת זאת,

טיפול אינסטלציה יסודי כרוך אף בהרבה אי-נעימות (לא רק של האינסטלטור…)

וגורם לריח לא נעים

אף על פי כן, מי שמטפל מבין שלמרות הריח הוא עושה את הדבר הנכון….

היות שאני כותבת זאת בבמה ריבה כל-כך, חייבת להוסיף ובהדגשה:

אם יש תופעות לא נעימות במהלך טיפול רגשי/נפשי, חובה לבדוק אותן לפחות מול המטפל/ת אם הן תקינות בהתאמה לתהליך.

המון הצלחה וס”ד!

בשורות טובות-טובות!

מלכה קופטייל

יועצת ומנחה רגשית בנתיב הא”ב

להצטרפות לקבלת ניוזלטר אחת לתקופה לתיבת המייל שלך לחצי כאן>

[מלכה קופטייל]

חני, שלמות של עריכה

וכל השאר ברמה מקצועית, ככה שזה משתלב יופי טופי!

תעלי עוד דברים יפים כאלו:)

שנה טובה לכולן!

ולכל בית ישראל

[מלכה קופטייל]

בבית שמש יש את חיה וסנר, מטפלת בנתיב הא”ב

0527667052

[מלכה קופטייל]

כאן באתר תמצאי דוגמאות, וגם כתובת מייל

[מלכה קופטייל]

שלום לך ב פ יקרה

לפי מה שאת כותבת – המשפחה מצטיינת בבררנות באוכל, וכך גם את (בהחלט מסתבר…)

אני מגיבה כי:

1. ציינת ששכנועים לשינוי בתזונה (לדעתך) לא יעבדו עליך (אגב, ניסית פעם? 😉

2. את מבינה שהבררנות אצל ביתך מושפעת באופן ישיר מזו שלך,

ובגלל 2 הדברים הנ”ל:

אמליץ לך מאוד לנסות טיפול רגשי (אני אישית ממליצה על נתיב הא”ב, ולא להיבהל, זה לאנשים נורמלים:)

זה יעבוד על התפיסה שלך והנטיות, וכמובן בס”ד כהמשך ישיר – גם על הילדונת.

בנוסף, הטיפול מומלץ לא רק כדי להקל עליך להתמודד עם הבררנות שלה, אלא גם ובעיקר – יעזור לה לגדול בצורה בריאה יותר מבחינה רגשית (בנוגע לאוכל ואולי לעוד דברים חשובים).

(אני עוסקת בזה)

בהצלחה רבה, והרבה נחת🧡!

[מלכה קופטייל]

שלום לך אביגיל,

אני מטפלת בשילוב של המודע והלא-מודע, (בשיטת נתיב הא”ב)

אם תרצי, תוכלי לקבל ממני מספרי טל’ של נשים שהתנסו בנושא הזה ספציפית ומסכימות בשמחה לתת חו”ד על מהלך הטיפול ועל התוצאות.

רק אם זה לא בוער לך לתקופה הקרובה ממש, (אי”ה אוכל לקבל מטופלות חדשות רק אחרי החגים) –

דברי איתי 054.859.8212

[מלכה קופטייל]

חני יקרה

אני עוסקת ב”ה בתחום מעל לעשור,

ואני מזמינה אותך להתרשם בעצמך מהדוגמאות שבאתר,

יש שם דוגמאות למגוון רחב של מטרות.

כאן תיכנסי להתרשם>>>

ואם תרצי יש גם סרטון טעימה נחמד, אם אני לא טועה אסור להעלות לכאן קישורים לסרטונים (טעיתי?)

-על אף שזה מאושר בנטפרי.

(ניסיתי לכתוב לך באישי לא הצלחתי משום מה)

אז הרבה הצלחה וכמובן – סייעתא דשמיא!

מלכי

[מלכה קופטייל]

מזדהה אתך שיינדי,

“ממ” ו”אהה” זה פשוט “אני שומעת” ולא – אני מאשרת/מבטלת/מוכיחה משהו.

היתה לי פעם שיחה הזויה

מאחות של מטופלת שהתקשרה לבקש ממני שאפנה את גיסה (בעלה של המטופלת) לטיפול, שזה לא נורמלי שתקופה כל כך ארוכה (!) שהיא בטיפול ועדיין המצב כך וכך.

אסור היה לי כמובן לשתף ולו במילה וחצי על ההתקדמות המדהימה שאחותה חווה, (ועל השיחות לגבי פניית הבעל לטיפול…)

רק הקשבתי לה וניסיתי להבין את הכאב שלה .

“אני מבינה שקשה לך לראות את.. מהמקום שלך, מה שקורה אתה” וכו’

לא נתתי לה להיכנס איתי לשיח על אחותה, לא על אם היא אצלי בטיפול (אף שאחותה שיתפה אותה בעצמה), ולא האם וכיצד מתקדמת וכו’.

פשוט – הפונה עצמה הייתה הנושא, והבהרתי לה בסוף, שאין לי שום זכות לדווח/ לשץף או לקבל ממנה עצות לגבי מטופלות שלי, הצטערתי בשבילה שהיא הרגישה מוכרחה לעשות את הטלפון הזה, כי בלי קשר לאתיקה – זה מכוער בעיני (השתדלתי לדונהּ לכף זכות, ש-ככל הנראה היא טיפוס נמרץ ואוהב לפעול כשצריך, והרגישה שהיא ממש חייבת לעשות משהו… זו הייתה באמת עבודה:)

בשנה וחצי האחרונות, החלטתי – ושיתפתי בהחלטתי כמובן את הבאות לטיפול, שבמקום ציבורי – אני לא מכירה אותן פשוט. למרות שיש עוד אלף ואחת דרכים להכיר נשים, עדיין – לפעמים זה גרם למבוכה (שלי או של מטופלת) מול שאלות מיותרות, וב”ה אני מאד מרוצה עם זה. כמובן שאם הרחוב ריק ממש והיא עוברת מולי, אין סיבה שלא אדרוש בשלומה, והכל לפי העניין.

בכל מקרה, אני חושבת שעדיף להיות זהירים ככל האפשר בנושא הרגיש הזה

(על אף שהיום הנושא של “ללכת לטיפול” פחות סודי ומלחיץ, בפרט שאני באופן אישי מטפלת בשיטה שמסייעת לבעיות פיזיות – שם עניין הבושה עוד הרבה פחות מטריד. עדיין, יש לכבד את רגשות הזולת באשר הם…)

בתפילה שלא ניכשל!

[מלכה קופטייל]

שיינדי, מסכימה איתך כל-כך. קודם כל נורמליזציה היא אפקט נחוץ ביותר היום, בטיפול, באימון, ואני מאמינה שגם בהנחיה ובייעוץ.

בני אדם בודקים את עצמם ללא הרף מול החברה, ואם יש מישהו בחברה שגורם להם להאמין שהם לא בסדר – הלחץ והאמונה בזה, משפיעים עליהם לא טוב.

הייתי אומרת שחלק מהטיפול זה נורמליזציה, משום שבסופו של דבר לרוב, מגיעה המטופלת עם איזו תזה בראש ממה נבעה הבעיה שלה, ופתאום מגלה שהסיבה “שלה” כל כך לא סיבתית… כל כך בסדר שהיא/הוא כך וכך,

והבעיה אחרת לחלוטין…

לגבי הדרכה, באמת נושא כאוב

אבל מסתבר שאי אפשר לפתור את כל כאבי החיים בפלופ…

ב”ה כמו ששיינדי כתבה, יש היום כל כך הרבה היצע ומודעות, והבושה גם ירדה באופן משמעותי.

לגבי הוראה וחינוך, בהחלט – אמרה לי מרפאה בעיסוק (אחותי על הדרך:) שכל כך הרבה נשים פונות אליה ומתחננות שתקבל את הילד שלהן לאבחון “רק בשביל להרגיע את הגננת”!!!!!

החששנות הזו והציפייה מכלל הילדים להיות מ-ו-ש-ל-מ-י-ם (ואין אפילו אחד כזה) היא בוודאי לא נורמלית, ובמקום נורמליזציה זקוקה היא לנרמול:)

[מלכה קופטייל]

מצטרפת לנ”ל, ורוצה להוסיף מניסיון:

כשהכאב גדול מנשוא, הקשיים האחרים מתגמדים – והאדם פונה לקבלת עזרה.

למרות שלפעמים הגורם הזה לא מחזיק מעמד זמן רב מידי,

כי כשהמטופלת מקבלת מעט כוח – היא כבר לא נמצאת במקום המאוד כואב…

ואז שוב אזור הנוחות ממשיך לנדנד

וקל מאוד לחזור אליו… 🙁

בכל מקרה, צריך הרבה כוחות נפש ותעצומות בשביל להתמיד, וגם: להאמין ולקוות שיהיה טוב יותר.

[מלכה קופטייל]

גיטי יקרה,

בוודאי שאם מרגישים שאין התקדמות – יש לנסות משהו אחר.

אני לא רואה טעם ב”להעלות את הנקודה עם המטפלת” כמו שסוברות אחרות

אני מאמינה שבעצמה היא יכלה לשים לב לזה, ובטח המטופלת ציינה את התסכול שלה איכשהו במהלך הפגישות.

אני חושבת שהגישה הנ”ל לא מועילה, היא גם מורטת את עצבי המטופלת – וגם מושכת מזומנים ללא סיבה.

בהצלחה רבה!

[מלכה קופטייל]

שלום וברכה!

כמו שכתבה CHANCE, כדאי מאוד לשלול קודם כל בעיה רפואית כלשהי,

אבל חייבת לסייג:

זה לא חייב להיות משהו נוראי בכלל, לפעמים דלקת באוזן (וכו’) יכולה לכאוב מאוד,

וצריך לקחת בחשבון, שלא תמיד ילד בן 4 מבין או מסוגל לבטא את מה שהוא מרגיש, והיכן (כמו ילדים שמתלוננים שכואבת להם הבטן – אבל תופסים חזק במצח…).

הבכי שלה כרגע הוא הדיבור להביע כאב, והתפקיד שלנו כהורים זה לבדוק ממה הוא נובע.

גם במידה ולאחר הבדיקה הרפואית תפני לקבל טיפול רגשי עבור הילדה, הידע הרפואי לגבי הילדה הינו משמעותי מאוד, והוא ימקד וידייק את תהליך הטיפול, כך שבין כה וכה זה נחוץ.

בהצלחה רבה!

בברכת בריאות איתנה!!!

[מלכה קופטייל]

קודם כל איזה דיון חשוב!

אני מגלה שיש עדיין אימהות עם תזות מיושנות ולא עדכניות (כל צורת ההסתכלות על הנקה בדור הקודם היתה שגויה ומעוותת ממש! במחילה…)

אז לגבי מאכלים שלא טובים –

יש כאלו שמאכלי חלב לא טובים להם, ויש כאלו שדווקא סויה או קטניות (חומוס/ אפונה/ שעועית וכו’) וגם כרוב/קולורבי/ חסה ועוד.

כל אחת תנסה ותבדוק, אין מאכל אחד שלא טוב ל כ ו ל ם (חוץ מרעל)

[מלכה קופטייל]

אסתי תודה על הפרגון! מקווה בקרוב לפנות אליך במייל בע”ה

ותודה לכל המפרגנות ב”לייק” (כבר נתנו לזה שם אחר?)
לא יודעת מה משמעותו (היו כאן חילוקי דעות – חלק אמרו שהן מסמנות כדי לדווח שקראו את הדברים, וחלקן – שהן מסכימות איתם)
בכל אופן

שמחה שקוראות את דבריי עוד נשים, כי אכן כמו שאסתי כותבת, זה פשוט: להיות אנושי (“מענטש”)! וזה בהחלט שייך לעוד תחומים כמו התעניינות עסקית (גם בקריינות הייתי נתקלת בזה – שואלים מיליון שאלות, מנסים לזרז הליכים – עוד טרם התחילו, ובסוף מגלים שאזור המחיר בכלל לא שייך!)

היום ב”ה למדתי – ואני מיד מעדכנת שאני לא זולה….(בקריינות)

ייתכן, ואולי אף מסתבר שזה נובע גם מחוסר ארגון בראש של הפונה, אבל בהחלט, שייך לבין אדם לחברו, ויש מקום לחשוב על זה – להפחית טיפ-טיפה עומס מיותר מעל השני.

אז שוב – תודה לכן!

בתקווה שיהיה אכן לתועלת ולא רק לתחושת השיתוף המרגשת😎

[מלכה קופטייל]

או נתיב הא”ב 😉

[מלכה קופטייל]

אני חושבת שחשוב להגיב לגבי זה:

השיטה הדיפרנציונאלית פותחה באוניברסיטת סטיוארט בניו יורק, והיא אומרת כך:

הבורא טבע בעולם חוקי פיזיקה מסודרים והגיוניים למערכות יחסים, חוקים שקשורים לכולם ואי אפשר לזוז מהם.

מי שנוהג אחרת מהחוקים האלה לא מצליח במערכת היחסים שלו.

קודם כל באופן כללי –

משונה שחילונים/אוה”ע ילמדו רעיון זה, כשהם עצמם מתעלמים מרוב רובם, או רובם ככולם, של החוקים שקבע בורא העולם! והחוקים -ולא רק בפיזיקה- שהוא קבע, הם לא רק לגבי מערכות יחסים!

בפיזיקה ובכל שאר תחומי הבריאה… כבר כאן יש סטייה מסויימת:(

והייתי רוצה עוד לדייק,

ולדייק בזה דווקא בגלל שלמדתי, תודה להשם, ממקורות יהודיים (בשונה מההסבר הנ”ל שעם כל הכבוד לליקוטי מקורות יהודיים זה עדיין לא הופך את זה לכשר אלא להיפך – והרחיבו על כך לפניי מספיק) בפרט שמהמקורות שלנו ניתן בהחלט להביא סימוכין שהפוכים בתכלית מהמשמעות אליה התכוונה התורה.

דוגמא לכלל: במערכת יחסים אין מקום למידת הדין (אמת, צדק ויושר..) מערכת יחסים מחזיקה מעמד רק ממידת החסד (חמלה, אהבה, רכות, וכו)

ומי שלמדה קצת את נושא המידות ומיזוגיהן מיד תתפוס שיש כאן בלבול:

על כל מידה להיות מאוזנת, (ודבר זה נרמז אף בכינוי עצמו – “שיהיה במידה הנכונה”)

חוק – שייך למידת הדין (גבורה), צדק גם, אבל אמת – דווקא שייכת לתפארת שהיא התמזגות מידת הגבורה (דין) והחסד (חמלה, אהבה רכות וכו’).

גם מידת החסד כשהיא לא מאוזנת, עלולה להתבטא באופן גרוע… לדוגמא חסד שנעשה בדרכים אסורות. או בקיצור – חסד ללא גבולות!

הרי ברור לכולנו שמערכת זוגית חייבת גבולות (הדוגמה הכי בסיסית – שמירה על החוקים והכללים של ההלכה אצל זוג נשוי, שאינה קיימת אצל אוה”ע), וגבולות זה גבורה!

ובכל מערכת יחסים חייבים להיות גבולות, (כמו גם הורים-ילדים… כמה פשוט:)

ולכן זה רק מעמיד את העניין שזה “בנוי על מקורות יהודיים” בבעיה, לכאורה עדיף משהו מנותק לגמרי מאשר מבולבל ומעורבב, שזה עלול לבלבל ולהוקיע דברים בחומרה רבה ביותר רח”ל.

הכי גרוע זה ללמוד תורה ממי שאינו שתו”מ,

לתשומת לב💙

(ולגבי המאמר ש”נזרק” כאן מפה לשם באיזשהם דיונים – “תוכו אכל קליפתו זרק” – לידיעתכן, זה מוזכר בגמרא על רבי מאיר, ושם נאמר שהוא היה יחיד שיכול היה לעשות כן, ואפילו ממנו – נמנעו מלקבל תורה בגלל שלמד מה”קליפות”… מקווה שדייקתי מספיק.

אז אין ספק שבדור שלנו לא שייכות דרגות כאלו)

בהצלחה בהחלטות…

[מלכה קופטייל]

ממליצה בחום רב!!! על ענת אלון

היא מקצועית ברמות (ומוכשרת לא פחות), ונותנת מידיעותיה בחפץ לב

זאת אומרת מעבר למקצועיות – לב רחב ויכולת הסברה מעולה!!!!

שווה שווה!!!!!!!!

[מלכה קופטייל]

גם בעבודת המידות יש עניין גדול לקחת “חבר טוב” שיעזור בזה,

ואני חושבת שלפעמים בסופו של דבר זהו בדיוק התהליך הטיפולי, רק שהעבודה נקראת בשם אחר…

הכוונה חיצונית ועיבוד של הדברים וכו’ – עבודת המידות זה לא להילחם עם מציאות כזו או אחרת של תכונות, אופי וטבע, אלא ללמוד להתגבר, לעבד ולשייף אותם.

זו אחת הסיבות שאכן צריך מטפל יר”ש עד כמה שאפשר, שההסתכלות שלו היא תורנית ולא מתירנית ומכילה-מאפשרת דחפים למיניהם.

[מלכה קופטייל]

הייתי מסכמת את התגובות הנ”ל עם של חני שידלובסקי יחד:

הקשיים הכלליים בדר”כ נובעים מהפחד מיצירת השינוי עצמו – יציאה מאזור ה”נוחות” (הייתי קוראת לו אזור ההרגל, בדר”כ הוא רחוק מלהיות נוח…)

או אפשר לקרוא להם בשמם הפרטי: ת י ר ו צ י ם

לא סיבות….

וכשאנחנו שם, בדר”כ קשה לנו מאוד להכיר ולהודות בעובדה שאלה תירוצים ולא סיבות…:(

מבחינה כלכלית לדוגמא: אמרה לי פעם מישהי – אני קונה את הדבר הזה, יותר זול מפגישה עם פסיכיאטר זה בטוח…

לא נכנסת להגדרות ולניואנסים של המשפט הזה, רק מבחינה רעיונית, מה שצריך יש.. כוח, זמן, אמצעים וכו’.

פסח כשר ושמח!