תינוק סרבן מוצצים- הבו עצה👶

[ת. עקבי]

תנסי את אריסטוקרט הפשוטים.

אצלי גם משתנק עם זה של בית החולים וגם NUK החדש שקניתי (באמת פצפון) – עושה את מה שתיארת.

אריסטוקרט נוח לו מאוד בחודשים הראשונים. גם עם הגדול שלי היה ככה.

וכמובן – תעדכני אם ב"ה עזר 🙂

[ת. עקבי]

מוסיפה: שימי לב שעלול לקחת זמן. אני בד"כ משחקת לו בפה עד שמתחיל למצוץ ובהתחלה נופל לו הרבה עד שהוא לומד להחזיק. אז לא להתייאש.

[שושי]

יותר טוב שתנסי מוצצי אוונט. הילדים שלי כולם לא אהבו ורק אליהם התמכרו מיד

[אלישבע מלאך]

תהילה ושושי- תודה על התגובה!

באיזה גיל התינוק שלכם הסכים למוצץ שכתבתן?

[ת. עקבי]

שלי בן שלושה שבועות. טרי-טרי ב"ה 🙂 החלפתי לו ישר כשיצאנו מבית החולים. הגדול – לא זוכרת מתי בדיוק…

[מירי]

היתה לי אחת כזאת,

שנלחמה במוצצים מכל סוג שהוא

בשלב מסויים התייאשתי, והחלטתי לחכות לרגע (לפני) שהיא תתחיל ללכת למטפלת

ואז הרגלתי אותה למוצץ+בקבוק במקביל

עבד יופי!

[נ ש]

יש טיפות להרגעת כאבי הבטן(לא באמת קונים בשביל זה) קוראים לזה גרפוואטר אחיות שלי שמות טיפה ודוחפות מוצץ זה טעם ליקריץ ותינוקות כרנאה אוהבים… תשימי ככה כל פעם את המוצץ עד שהוא מתרגל למוצץ

[ש.]

הבת שלי מאז שנולדה ששיחקה כל הזמן עם הלשון. לא הסכימה לקחת לא מוצץ ולא בקבוק. שבועיים לא אכלה אצל המטפלת. מיותר לציין שניסיתי את כל סוגי המוצצים והבקבוקים. ברב יאושי הלכתי איתה לאוסטופט (היה לי יותר קריטי הבקבוק ממוצץ) יום למחרת הטיפול היא התחילה לאכול יפה מבקבוק! משהו בשרירים של הפה היה תפוס או משהו.

היא גם התחילה לקחת אז מוצץ אבל לא התחברה למוצר. בסוף יום אחד כסידרתי את המגרה העברתי את כל אוסף המוצצים למגרת המשחקים ופתאום היא התחילה לקחת מוצץ בגיל 11 חודשים בחסדי ה'!

מסקנות:

1. אולי אוסטופט יכול לעזור- היא גם לא נסתה למצוץ אלא רק לנשוך וכו (הנקה דווקא היתה בסדר גמור)

2. מתאים אולי לגיל יותר גדול – לשים בקבוקים/מוצצים כחלק מהמשחקים

הצלחות!!

[Rachel M]

היי ,

קופצת על האשכול, אני ממש אובדת עצות

הבן שלי בן 9 חודשים

ניסיתי את כל סוגי המוצצים ואין עם מי לדבר

גם כששמים לו טיפות מתוקות על המוצץ – הוא מוצץ כמה שניות ופולט בחזרה

אני שמה לו בין המשחקים הוא משחק בזה – נושך מכל כיוון אך לא מוצץ

למישהי יש ניסיון עם זה?

אודה לכל עצה:)

[לאלי פריד]

אני הרגלתי עכשיו ילד בן חודשיים +

מוצץ של אוונט

מה שניסיתי ועבד יופי ב"ה – לחמם קלות את פטמת המוצץ קודם, כנ"ל אמור לעבוד גם על בקבוקים

מלא הצלחות

[תמי אפשטיין]

אפשר לקפוץ גם?

הקטן שלי (7.5 חודשים) בטיל 'חרם' על המוצץ לפני כשלושה שבועות, וזה הולך ומחריף.

מהלידה עד ימים נוראים הוא היה חבר של המוצץ יופי. פתאום הוא התחיל לשנוא אותו. משך מהפה והתעצבן שניסיתי לתחוב לו את הסיליקון הזה.

בהתחלה עוד הצלחתי להלחם ולדחוף לו את המוצף כשהיה מטורלל (אחרי הנקה וכשהוא מטושטש מעייפות) ואיכשהו זה הלך. אבל בשבוע האחרון – כל ניסיון רק מקפיץ אותו בשאגות אימה כאילו זה נעץ, בערך. גם כשהוא במצב מנומנם – הניסיון להכניס מוצץ מעיר אותו לחלוטין. מצד שני. הוא שעות מתעקש שאהיה לו תחליף ברמה שמשעבדת אותי לחלוטין. זה ממש הפך לבלתי אפשרי. מה עושים?

אב, והוא גם לא מוכן לאכול כלום חוץ ממני. מי מדבר על דייסה, חס וחלילה?

[ב פ]

תמי, זה לא שיניים?

ומי אמר שחייבים מוצץ? (סליחה אם זאת שאלה נפיצה מדי…)

פשוט, יש לי תינוקת בת חצי שנה, וכמו התיאורים הנ"ל לא הסכימה מוצץ, אבל במקום זה מוצצת אצבע (ביננו, זה מאמי…).

בהתחלה, ממש התנגדתי לזה, אבל אחר כך ניסיתי לקבל את זה בשלווה מתוך הבנה שאין לי את האנרגיות להילחם עם הנטייה שלה, ואולי גם לא את היכולת…

אשמח לשמוע את דעתכן ואולי תצליחו לשכנע אותי שכדאי אחרת (וכמובן כלים איך עושים שינוי אם צריך…)

[תמי אפשטיין]

לא שיניים. העברתי אצבע על החניכיים ולא נרשמה תגובה.

הילד שלפניו סירב למוצץ, וגם אצבע לא. זה היה מתאגר, אבל נסבל. הוא הרגיל את עצמו להירדם בלי עזרים חיצוניים (לא תמיד היה קל, אבל עד היום – בן שנתיים- לא צריך בקבוק או משהו כדי להירדם.

התינוק, שהתרגל להירדם עם מוצץ – זה קשוח מאד. לא מכניס אצבע, מסרב לבקבוק, ואני נאלצת להוות תחליף. סיוט

[M. R.]

אין לי עצת קסם, רק הזדהות.
הבן שלי נטש את המוצץ בגיל חצי שנה ומאז סרב בנחרצות גם למוצץ וגם לבקבוק (וזה לא היה שיניים) רק אני הייתי הפתרון. במעון הוא פשוט אכל פירות וירקות. ובשאר הזמן היה צמוד אלי.
הגמילה מהנקה היתה מתישה וקשה. הוא היה צורח וסרב לכל בקבוק… זה היה כמה שבועות עד שהוא נכנע לבקבוק (רק של אוונט)
תודי לד' שהבן שלך חכם ותתפללי – רק הוא יכול להושיע

[שושי]

למה את רואה בזה סימן לחכמה?

[Rachel M]

לי היה בבית אחות שמצצה אצבע

אז קודם כל היה ממש קשה לגמול אותה מזה – כי זה לא מוצץ שזורקים ואין…

דבר שני היה לה שיניים עליונות עקומות כלפי חוץ – ביישור שיניים הרופא טוען שזה מהאצבע

לוידעתת עד כמה זה נכון

[שושי]

@bsp ממש לא מאמי

בגיל טיפה יותר גדול זה ממש דוחה

קשה מאוד מאוד להיגמל מזה

ילדים ממשיכים למצוץ עד גיל גבוה מאוד וזה עלול להרחיק חברים, להרוס שיניים, לגרום לריח מהאצבע

מנסיון שאני הכרתי מקרוב

ובאופן אישי לא מאפשרת לילדים שלי דבר כזה.

שימי מרה על האצבע או פלסטר שלא תוכל למצוץ

[ר. ר.]

תרגילו כמה שיותר למוצץ (גם אם זה קשה ודורש זמן…)

זה משתלם בסוף….זה מרגיע ועושה טוב לאמא ולתינוק….

[תמי אפשטיין]

הרגלתי. לא עזר.

גם אני חשבתי ודיברתי במונחים של 'תרגילי'. זה לא עובד.

התייאשתי אחרי חצי שנה. מספיק?

[ב פ]

מה זאת אומרת לא לאפשר לה, ולמנוע ממנה את הדבר היחיד שמרגיע אותה (חוץ ממני כמובן)

לא חושבת שאפשר לעשות את זה גם מבחינה טכנית (שמעתי כבר על תינוקות שמצצו אצבע עם מרה!)

וגם מבחינה תיאורטית – להשאיר אותה בלי יכולת להרגיע את עצמה…?!

[שושי]

ככל שהיא תגדל יהיה לה יותר קשה להיגמל מזה.

בא לך שהיא תשב בכיתה א' מול המורה עם אצבע בפה???

וכבר בגן זה דוחה חברות

ומעקם את מבנה הלסת

עכשיו היא קטנה, שימי פלסטר על האצבע, כשהיא בוכה תעטפי אותה בשמיכה נעימה, הילדים שלי גם מעל גיל חצי שנה נדבקים לשמיכות שמרגיעות אותם.

שוב, תעשי מה שבא לך… אבל חבל כי ככל הנראה תתחרטי אחר כך

[יטי כהנא -איפור בסטייל שלך]

הילדון שלי בן שנתיים וחצי

לא לקח מוצץ מהרגע הראשון

פשוט היה חכם מידיי והעדיף אותי:)

ינק עד גיל שנתיים ואז הפסקנו בהחלטה משותפת…

לומר ת'אמת? לא ראיתי בזה שום צורך

הוא נרדם איתי במיטה ואחרי שהפסקנו את ההנקה הוא פשוט נרדם בלי…והכל מקסים!

[מיכל וילמן]

כדאי להבין שמוצץ או אצבע, הם לא סתם אביזרים טובים או לא טובים

קודם כל, הם נותנים מענה רגשי עמוק מאד לילד/תינוק

אז לא בכזו קלות נוותר עליהם.

זה נותן לו הרגעה, עוגן, ניחומים – והרבה פעמים, הם פרמטרים מאד מאד חשובים!!!

הם לא רק עוזרים לאמא שיהיה לה ילד שקט (שזה ודאי גם מאד חשוב!), הם נותנים מענה רגשי פנימי לחיים שלו.

אז אם אנחנו רוצים לגמול ילד ממוצץ או אצבע, (ואני לא נכנסת כרגע לעדיפות הברורה של מוצץ),

קודם כל, צריך לראות איזה תחליף אנחנו נותנים לו??

ואם למשל אנחנו נמצאים בתקופה קצת יותר מאתגרת (כמו ערב חתונה קרובה מאד, או ערב פסח וכד'),

אז זה לא יהיה הזמן שבו נעשה את הגמילה.

אבל אם מצליחים בכיף להחליף למשהו אחר מרגיע – אז מעולה.

בד"כ, בכל סוג של גמילה, יש איזה קושי של חסר שצריך לתת לו מילוי.

למשל: בגמילה של הנקה, אני ממליצה לשים לב, היכן ניתן תינוק את המקום שהיה לו בהנקה עד עכשיו, לפחות קצת

כדי לא לעבור חוויית גמילה קשה שהשאירה אותו ללא צורך שעד עכשיו מילא וסיפק אותו מאד.

בהצלחה לכולן!

[ב פ]

קשה לי לחשוב שאקח ממנה את האצבע שכ"כ מנחמת אותה (כמו שמיכל אמרה, זה נותן מענה רגשי!)

כיום, כתינוקת בת חצי שנה, היא מוצצת אצבע רק כשהיא עייפה ומנסה להירדם,

ובמהלך היום, כשהיא עירנית ופעילה – ממש לא!

אז אולי אפשר לקוות שהדפוס הזה ילווה אותה גם בהמשך, והיא תמצוץ אצבע בזמנים מאוד ספציפיים…

אוף אתן מלחיצות אותי… 🙃

[דורין א]

1. שמעתי פעם על מוצץ עם פטמת בלון שהוא מתאים לתינוקות שהחיך שלהם גבוה ( חושבת שזה הצהוב הפשוט של פעם שקונים בסופרים)

2. אם לא הולך אז לא , תניחי לילד ואל תלחמי . גם אם הוא מוצץ אצבע

יש ל ילדה שלא הסכימה לשום סוג מוצץ ומצצה אצבע רק בלילות , ב"ה היא נגמלה בכוחות עצמה באזור גיל 6-7 .

והילדה הזאת הרגשתי שפשוט לא הייתה צריכה מוצץ ! היא הייתה הרבה יותר רגועה מתינוקות אחרים , פשוט ה' נותן לכל תינוק מה שמתאים לו עם/בלי!! וזה מדהים!

אני לא אגיד שלא אומרים שיכול להיות מזה שיניים עקומות .. אבל גם בלי אצבע יש ילדים עם שיניים עקומות ..

לדעתי חשוב יותר להצמד לצרכים הפיזיים של התינוק שהם בהחלט משפיעים על הנפש של הילד (. ובעיקר בגיל הינקות שאנחנו חושבים שהילד אינו מבין )

[ב פ]

תודה! כל מילה…

באמת, היא ילדה רגועה בצורה מופתית…