ארבע שורות וחרוז- אוהבת לחרוז עם תוכן? הכנסי-

[חיה]

ואפשר גם קצרים יותר:

מֵעֹמֶק הַבּוֹר

אוֹ מֵרוּם הַר תָּבוֹר

תָּמִיד יֵשׁ לִזְכֹּר

כִּי גַּם זֶה יַעֲבֹר

[כבי אנרגיות]

המעונות מתייקרים אך לא נכנע!!

להתמיד בדרכינו זה לא ימנע!!

עם אהבה ועזרה עדדית נלך הלאה

נשמור על ילדינו זו דרכינו זו גאולה!!

[כבי אנרגיות]

אם אדע לאהוב את עצמי

אז אתחבר אל נשמתי

אמצא שלווה בתוכי

ואגשים את ייעודי

[חיה]

יפה!

[ה]

אם אדע להעריך את עצמי,

אהבה לא מספיקה..

[כבי אנרגיות]

צודקת שצריך גם להעריך!!

אבל חושבת בכל זאת שאהבה עצמית זה הבסיס

אם אני יאהב את עצמי כולל מעלות כולל חסרונות

אז לאט לאט גם הערך העצמי שלי יעלה בלי חשבונות…

[ה]

אהבה עצמית – הכוונה לקבלה – לקבל את עצמי כמו שאני

הערכה – זה להבין שיש לכל אדם ערך עליון – חלק אלוק-ה – שגם אם אני לא מצליחה, מתבלבלת, טועה ומזיקה וכו.. זה לא משנה את הערך שלי.

את צודקת שזה בא ביחד, ברגע שיש הבנה שהערך שלי מוחלט, אני יכולה לקבל את עצמי ולהבין שכך ד’ עשה אותי, ומשם הוא רוצה שאגדל..

[שולמית ט]

ריבוע קטן,<div>

חום, מתוק וטעים

נמס בין פיסות אפורות.

מי השחצן

שחילק אותו לריבועים

שהעז לצייר עליו פרות

</div>

[חיה]

איזה מקורי! גם הרעיון וגם החריזה…

[מרים סולובייציק]

מעומק בור ודות*

עומדת לנו לעדות

רואים אנו בחדות

אמת היא היהדות

*בּוֹר [ובהשאלה] מְקוֹם שֵׁפֶל וְצָרָה.

“וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּת” (זמירות לשבת)

[מירי]

מהמם!

[חיה]

מרים אהבתי מאד!

[מירי]

גל ועוד גל
את רעהו עוקף
כחול השמים
בו משתקף.
הים את גבו
מנמיך וזוקף.

[חיה]

ממש יפה!

[מירי]

👍

[תמר זיו]

נראה לי האתגר היה דווקא ארבע שורות ודווקא אותו חרוז לכל השורות, לא?
מנסה את מזלי:
‘אני ערבה חבוטה
או אולי סמרטוטה’
כך מרגישה גברת מרוטה
שרוצה – פשוט (?) – מיטה!

[מירי]

חח חמודי

[חיה]

חמוד, יכולה להזדהות עם זה:)

[מרים סולובייציק]

רוצח חייב מיתה

עייף חייב מיטה

[רות סויסה – עיבוד תוכן/כתיבה שיווקית/עריכה והגהה]

שמש זורחת, ציפורים נודדות

בית-עבודה, ילדים, ילדות

בתוך השגרה עליות, ירידות

מעוררות אותנו לזכור – להודות!

[חיה]

וואו מושלם!

[רחל]

מחפשת רגעי שקט, רק אני לבדי,

טרדות ומרוץ מרעישים לידי

חורצים לשונם, לועגים לאידי

אנחנו השולטים פה, תתמודדי!

—

תרה מנוחה באופן תמידי

שלווה עמוקה, רוגע בלעדי

כשהכל כה תוסס, ודורש במיידי ,

קיים מן כזה מוצר ייחודי?

[חיה]

וְאוּלַי כְּשֶׁתִּזְכִּי וְתִתְגַּשֵּׁם מִשְׁאַלְתֵּךְ

פִּתְאוֹם לֹא תָּבִינִי מָה, מִי וְאֵיךְ

אוּלַי זֶה יַרְגִּישׁ לָךְ מְעַט מְדַכְדֵּךְ

מֵעֹמֶס -לִהְיוֹת פִּתְאוֹם לְבַדֵּךְ

[רחל]

בְּקִצּוּר, בְּקִצּוּר, הַסּוֹד הוּא אִזּוּן

לֹא שָׁקֵט מִדַּי, כֵּן עֹמֶס מָתוּן

לֹא תֹּהוּ וָבֹהוּ, וְלֹא סוּפֶּר אִרְגּוּן

הַכֹּל תָּלוּי בָּעִנְיָן, תּוֹאֵם מַצָּב וְתִזְמוּן

[ה]

אולי מישהי תוכל להסביר

למה את קדם אני פותחת תדיר

את העניין צריך מהר להסדיר

כי נוצר במשרד עומס כביר

[כבי אנרגיות]

🤣😢👍👌וואו צודקת כמה שזה נכון!!

[חיה]

אֲנִי יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר בְּשִׂמְחָה

כִּי זוֹהִי בְּעָיָה נְפוֹצָה וּסְבוּכָה,

דַּוְקָא כְּשֶׁרַבָּה וּגְדֵלָה הַמְּלָאכָה-

אֲנַחְנוּ נוֹקְטִים בְּאַקְט שֶׁל בְּרִיחָה

[רחל כהן]

וואו כמה שאת צודקת

[רחל אמסלם]

בֵּין שְׁלַל עֲרֵמוֹת מִגְדָּנוֹת

לִיצִירָה שֶׁל מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת

כְּשֶׁלְּצִדִּי מֻנָּחוֹת מַעֲדַנּוֹת

חוֹלֶמֶת עַל מַתָּנוֹת…

[רחל אמסלם]

יוֹשֶׁבֶת מוּל הַמָּסָךְ

רַעֲיוֹנוֹת עוֹבְרִים לִי בַּסַּךְ

מַרְגִּישָׁה כָּל כָּךְ חָסָךְ

מַקְשִׁיבָה, מָה אַתָּה סָח?

[חיה]

הֲגִיגִים אַתְּ הוֹגָה? כָּל הַכָּבוֹד

אֶת הָרַעֲיוֹן הַבָּא מַהֲרִי נָא לִלְכֹּד

הַעֲלִי לָנוּ פֹּה וְנַחְכִּים עוֹד וָעוֹד

מֵחָכְמַת חַיַּיִךְ נוּכַל גַּם לִלְמֹד

[ה]

תחפושות מושקעות בקפידה

ומשלוחי מנות מעוצבות לראווה

ולהיכן נעלמה לה השמחה??

אולי שכחנו את מהות המצווה.

[רחל אמסלם]

מִי יְרַפֵּא הַכְּאֵב?

מִי יָבִין רַחֲשֵׁי הַלֵּב?

אֶת שִׂפְתּוּתַי יְדוֹבֵב

רַק אַבָּא אוֹהֵב!

[תמר רוטלוי]

תודה חיה על האתגר!

היה בהחלט מאתגר מקווה שתאהבו את התוצר🙂

עַד שֶׁהֵבַנְתִּי אֶת עָצְמַת הַמֶּסֶר

עַד שֶׁהֵבַנְתִּי אֶת תְּחוּשַׁת הַחֶסֶר

זֶהוּ רוֹצָה כְּבָר לְסַיֵּים עִם הַקֶּצֶר

הִגָּלֵה נָא וְשׁוּב נִהְיֶה בְּקֶשֶׁר

[חיה]

וואו מרגש!

בהחלט אהבתי את התוצר. תמשיכי לכתוב ולשתף…

[טליה בן שושן]

יאו נוגע

😢

[מירי]

חצות ליל. בחוץ- דמדומים

רק אני ערה, רגשותי הומים

כהרף מוציאה לי מחברת- קסמים

הופכת רגשות- לשירים מקסימים

[חיה]

ממש פסטורלי… שעשעת אותי 😆

[תהילה קלופפר]

בין ים של חובות, מטלות,

השורות את זמני מכלות,

אך אחרי וככלות,

אתן משוררות מעולות.

[מירי]

התחפושות- מוכנות והמשלוחים- בצד עומדים

אפילו הכספים למשולחים- מדודים

אני טיפוס שאוהב תמיד להקדים

רק חבל שאי אפשר כבר- לחפש את הילדים..😼

[שושי ו.]

פתח לנו שער

כי פנה יום

לילה עוטף בשחור

שרידים של חלום.

***

מזבח מזיל דמעות

אנחנו בולעים בשקט.

[שני מילר]

שיר עצוב, הרקע קצת מעורפל

חושבת שהבנתי – לא בטוחה

[Gili Schneck]

מחור שחור
רוצה רק לזכור
בידיי לברור
בין החושך לאור
—
כי יש בי הכוח
מהבור לפרוח
להשיג, להצליח
את הטוב להנציח!

[Gili Schneck]

מול רגעים גדולים
סלנגים, ביטויים
ממעיטים, מחלישים
את העוצמה שבמילים
—

מקווה שהבנתי למה התכוון המשורר:)

[רחלי]

פרי העצלות- כישלון.

פרי ההססנות- חידלון.

פרי ההתכחשות- עיוורון.

פרי הנחישות- ניצחון!

[רחלי]

אם לא מנסים- לא נכשלים.

אם לא מקווים – לא מתייאשים.

אם לא מבקשים- לא מתאכזבים.

אבל אם לא מעיזים- לא מצליחים.

[שני לב]

אתן אומניות!

השיר שלי:

נטרפת בין גלים

הרגשות סוערים עולים

מי יתן מצע של עלים

לצמוח ולזנוח הרעלים

[מיכל דהרי]

חבורה של מוכשרות 😍😍😍

נהנית ממש לקרוא את השירים

ונענית ג”כ לאתגר

תודה חיה על היוזמה!

לְכִי זְקוּפָה, בִּזְמַנִּים שֶׁל הֶסְתֵּר

קַלְּפִי עֲטִיפָה, הַגְבִּיהִי יוֹתֵר

מוּל רוּחוֹת הַתְּקוּפָה, רַק לֹא לְוַתֵּר

זוֹ שְׁאִיפָה שֶׁבּוֹעֶרֶת – מִמֵּךְ עַד אֶסְתֵּר

[חיה]

וואו מיכל, עמוק ויפה! אהבתי שהשורות מתחרזות גם באמצע שלהן, לא רק בסוף, כלומר זקופה, עטיפה, תקופה, בקיצור הבנת למה אני מתכוונת…

תודה שנענית לאתגר! 😊

[מיכל דהרי]

תודה רבה חיה:)

יפה ששמת לב!
אכן, החלטתי לאתגר את עצמי בחריזה כפולה…