סליחה (תורידי) מסיכה!
סליחה (תורידי) מסיכה!
משתפת בשיר שכתבתי הבוקר
מכאב גדול ומקושי אמיתי
לעמוד מול דמות שחיכתה לסליחה שלי
וגם לי היה שם כאב ורצון לקבל את הסליחה
אז הלב שלי כתב לבד, הרשיתי לו…
ומי שהתכופף וזחל במחילות האלה יבין-
כמה צר, חשוך ובודד המקום הזה
וכמה אור מחכה לנו בצד השני,
אם רק נסכים לצעוד שם.
לחיי נשים אמיצות
שמוצאות את הכוחות
לתת ולקבל סליחות…
<font size="4">סליחה (תורידי) מסכה! / יוכבד גרינבוים</font>
סליחה,
יש לי איתָּךְ
מערכת יחסים מורכבת
רגע אני שונאת אותך
רגע אוהבת
אני רוצה לקבל אותך
פחות רוצה לתת
קשה לי להסתכל עלייך
אני מרגישה אשמחה וחוטאת
יש לי איתך
מערכת יחסים מסועפת
בשביל לתת אותך אני מתכופפת
שוברת חתיכת אגו מנופח
פנטזיות ודמיונות משליכה לפח
כי באמת אני כל כך
רוצה וצריכה אותך
מחילה, אני קצת מבולבלת
לא סגורה אם נותנת או מקבלת
והאמת,
שמחילה היא עמוקה וארוכה
ולא תמיד הדרך חלקה ומתוקה
אבל גם במחילה מורכבת, בור שחור
בצד השני מנצנצת קרן אור
מחילה ממך, מחילה
תעזרי לי קצת בהתחלה
בקשי עלי רחמים וחמלה
שאזכה לשוב כבתחילה
לרדת על הברכיים, להכנע
אנא ד' הושיע נא
מיום בואך זוחלים ורועדים
במחילות, בחולות באים הילדים
ונא, אל תשיב ריקם
קבל נא במחילה, את דרכם
הוציאם מחושך מוסרותיהם תנתק
תושיט להם יד ופשוט תחבק…
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.

