אתגר// השבועות שלך

[זהבה מ.ד]

שבועות/זהבה מ.ד

נספרים להם ימים ,

שבועות.

נאספים שיבולים,

עלומות.

אל האופק צועדת,והדרך ?

תעלומות.

אך היא למרות הכל…

עודנה מלקטת,בשקט,

וליבה בתקווה מתחדש.

רכות הן עיניה ,ברטט,

דומע הלב מתרגש.

ואכן הנס מתרחש…

באים ימים של זכות,

זוכה להיות – אם של מלכות.

[cheifets]

רציתי לשאול אותך

אמא יקרה,

מה זו,

מה זו בדיוק התורה?

מה זו התורה?!

הו, בני הקטן,

האם עוד לא למדת בגן?

לא, אמא, הן אני עוד

כה קט,

אנא הואילי להסביר לי מעט.

תורה, הו תורה,

זו המתנה

שד' רק לעם ישראל נתנה.

מתנה? איזו מתנה?

כמו המשאית שלי אבא קנה?

כמו הסוכריה שהגננת לי נתנה?

תורה, הו תורה!

זו מתנה כל כך יקרה!

היא מבדילה אותנו מן הגויים

היא מרוממת אותנו מן העמים

היא נותנת לנו משמעות לימים

ומזכה אותנו בחיים נצחיים.

מה?! כזו מתנה

ד' רק לעם ישראל נתנה?!

כן, בני,

אתה זוכר שאתמול

כשהיינו בגינה

שיחקת בחול?

כן, אמא,

בניתי מגדלים וגם ארמונות,

עם צריחים, שערים,

גשרים, חלונות.

ומה תאמר, בני,

אם החול המוזהב

היה הופך

לפתע לזהב?

לזהב? הרי זה כה נפלא!

האם זה אפשרי?

גלי לי הסגולה!

בני החביב,

זהו רק משל

לכל מה שאנו טורחים בעמל.

אך בעוד שעמל הגויים חולף,

אצלנו החול לנצח מתחלף.

הו, זה כל כך נפלא!

אשרינו שאנו בני עם סגולה!

אך אמא, אמרי לי,

האם לכולם המתנה

בדיוק בשווה ניתנה?

בני החביב,

בני האהוב,

אנא היה אלי קשוב.

ד' נתן לנו את התורה

אך כל אחד נוטל לפי המעלה.

וזו זכותנו להיות חלק נבחר

משבט לוי שהוא דור המחר.

אז אמא, הסבירי לי מעט,

כיצד תוכלי ליטול חלק גם את.

הרי אבא הוא זה שבכולל עמל,

לומד, מתייגע ביום ובליל

ואת רק בבית או אולי בגינה,

גם לחנות את הולכת וקונה.

כיצד תוכלי גם את אמא יקרה,

ליטול חלק בזו התורה?

הו, איזו שאלה מתוקה!

הלא תדע כי אני כל העת

בתורה דבוקה.

כאשר קמתי בבוקר

ואותך לגן שלחתי,

שתגדל גדול ובריא וחכם

לעמל התורה, התכוונתי.

וכאשר הכנתי ארוחת צהריים

תיבלתי אותה בתפילה או שתיים,

שיהיו אבא והילדים

בריאים ושמחים

לעבוד את ד' כל הימים.

ואחר הצהריים כשהלכנו לגינה

חשבתי שתגדל בריא ושמח

וחילך ילך לאורייתא.

וכשאספנו משחקים, אמא,

מה חשבת?

אה, שלאבא תהיה

מנוחת הנפש מעט.

שכשיחזור לא יפגוש מהפכה

וישוב אחר כך ללימוד בשמחה.

וכאשר הכנת לי חביתה?

וכשהשכבת אותי בזמן במיטה?

גלי לי אמא מעט,

מה באותה שעה חשבת!

חשבתי, הו חשבתי כה רבות!

שתהיה בריא ואיתן

ותתרגל לישון ולקום בזמן

ותהיה רגוע ושמח

וכך תיטיב להתפתח

ובבא הימים כאשר תגדל

להיות תלמיד חכם תוכל.

הו, אמא שלי יקרה,

הבנתי מדוע תמיד בעינייך אורה!

לעולם לא אראה אותך מתבטלת

כל העת בענייני הבית פועלת!

עכשיו הבנתי גם אני זה הקט

זכיתי והבנתי, ולו רק מעט,

כמה את אוהבת תורה!

גם אני כשאגדל אלך לאורה!

[מרים סולובייציק]

וואו! איזה אורך! בלי עין הרע…