מולדת , את שורה ריקה.

[מירי]

שיר כואב וכתוב יפה כתמיד, אבל ארץ ישראל קדושה למרות הכל, ואסור להוציא את דיבתה רעה…

[ת. עקבי]

מצטרפת. ארץ ישראל היא לא מדינת ישראל.

[תמי אפשטיין]

היא דיברה על מולדת.

שמנה לב.

ואני חושבת שהבעיה במולדת של המדינה היא הרבה יותר נוראה, ולא רק בגלל הקו האדום והבוהק שנחצה פה היום

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[ת. עקבי]

מולדת היא עדין ארץ, להבנתי. לא מדינה.

והיו יהודים בניכר שהשתוקקו רק להניח בה רגל, אז להיוולד בה זו זכות לכל דבר…

עם כל השאר אני מסכימה.

[תמי אפשטיין]

כנראה שגם וגם

מולדת היא שטח אדמה או חבל ארץ אשר לעם יש זיקה היסטורית ארוכה אליו. שטח בו נוצרה הזהות הלאומית של העם.

שטח טריטוריאלי זה אינו בהכרח מקום הולדתו של האדם, אלא השטח הטריטוריאלי שבו נולדה אומתו.

בשפות שונות פרוש המילה מולדת בקונטציה המבטאת שייכות כגון באנגלית: Homeland כלומר ארץ הבית או בקונטציות לאומיות אתניות כגון: ארץ האבות (Fatherland), ארץ האם (Motherland), מדינת האם (Mother country).

לעיתים נעשה שימוש במשמעות של מולדת להביע הזדהות עמוקה עם רעיונות של מדינה מסוימת מבלי שהאדם המזדהה יהיה בעל קשרים היסטוריים אליה. כך לדוגמה ברית המועצות החשיבה את עצמה כמולדת של מעמד הפועלים וכך התייחסו אליה רבים מן הקומוניסטים שחיו מחוץ לגוש הסובייטי.

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

hamichlol.org.il

חבל ארץ" – המכלול

חבל ארץ" – המכלול

[שרה לרנר]

שיר כואב.

ארץ ישראל היא ארץ ישראל, היא מולדתו של העם היהודי, היא קדושה, יפהפיה ואהובה. היא חרבה היום, אנחנו בגלות. ועל אף שהיא חרבה, המילים של ריה"ל מדברות שוב ושוב על האהבה אליה, התשוקה אליה, למרות הכל:

"דרשתיך, ואם מלכך אין בך, ואם תחת צרי גלעדך – נחש, שרף וגם עקרב".

"ייקל בעיניי עזוב כל טוב ספרד, כמו ייקר בעיניי ראות עפרות דביר נחרב".

אנחנו בגלות. וה' זיכה אותנו לארץ ישראל, כנקודת אור בתוך הגלות. לא תמיד יכולנו להגיע אליה. אבל אנחנו עדיין בגלות. ועצוב שאנחנו מרגישים זאת הפעם דרך יהודים אחרים.

אבל ארץ ישראל היא עדיין אהובה, עדיין יקרה, עדיין נכספת. היא נקודת האור בגלות, היא לא העונש.

מדינת ישראל, לעומת זאת, לא הייתה מולדת מעולם. והיא עצמה – אולי כן העונש. (לא לצעוק, אמרתי אולי!)

ושוב, עצוב שהגלות מגיעה אלינו על ידי יהודים.

[לחשוב טוב]

דבר ראשון

השיר כתוב מדהים!!!!

ריאלית

הסגנון שלך מפתיעה\ כל פעם מחדש

אולי אצלי אין שורה ריקה

אולי כי אף פעם לא הייתה שורה

מולדת לא הייתה ראויה לציון אצלי

מולדת בנויה על שייכות

ומולדת שהוקמה עם כפירה בכל הקדוש והיקר לי

עם העדפה לפרות מחיים יהודיים

לא ראויה להקרא כזו

[ריאלית בצניחה]

אפשר אני אגיב…?

לא חשבתי שיעשה כזה דיון.
תודה לכל המגיבות. הן בהערה, הן בהארה.

מולדת אצלי בבית ספר היא כן על מדינה, שייכות, כנסת, הרצוג ורבין
שכתבתי את זה לא זכרתי / לא ידעתי שגם אצל חרדים מלמדים מולדת [אני למדתי בבית ספר ולא למדנו]
בראש שלי שכתבתי זה היה באמת תוך כדי כתיבת תעודות.
השארתי ריק. מהסיבה הפשוטה. אין ציון.
אין מה ללמוד. ואין הערה.
התלמידים שלי [בממ"ד] יעלו לחטיבה ותיכון ומשם צבא. בטח הם גם יתגאו לומר –
טוב למות בעד ארצנו
או
אם מולדתי תבער כאש וכו

כתבתי את זה במחשבה שאין צורך ללמד את המקצוע, ובאמת לא לימדתי
כי את השיעורים החשובים עליה אנחנו לומדים כולנו כל יום ויום מחדש.

ארץ מדממת. קרועה.
לא בזלזול . חס ושלום.
בכאב. בתפילה.

ושוב תודה, לכולן.

[שרה לרנר]

ספרי להם שישנו דיון רציני, אם טרומפלדור אכן סיים את חייו באמירה "טוב למות בעד ארצנו", או שזו אגדה ציונית מנופחת. לפי חלק מהגרסאות, מילותיו האחרונות היו דווקא קללה ברוסית.

בכל מקרה, כל התקופה הזו, שמשתקפת באמירה הזו ובשירים המאוד לוחמניים וגם מאוד מרשימים שלה, גרמה לטרגדיה עצומה של משבר זהות בעם ישראל. עד אז, הייתה זהות יהודית. האתוס הטרומפלדורי-ז'בוטינסקאי לקח אלפי צעירים, ופשוט החליף את הזהות הזו בזהות אחרת לחלוטין. והם עוד חשבו שזו זהות יהודית.

כשיוסף בן שלמה עלה לגרדום, בראש מורם וגאה, הוא שר את שיר בית"ר. בעיני רבים, התמונה הזו סימלה את היותו גיבור יהודי. בעיניי, זו טרגדיה גדולה שגרמה לבלבול נוראי, שנמשך עד היום. ולצערי, הבלבול הזה הצליח לחדור אפילו לציבור החרדי.

ואני מסכימה איתך, שאין הרבה מה ללמוד בשיעור מולדת. גם אם הייתי ציונית מכל הלב. תלמידות שלי שאלו אותי למה אני לא חוגגת את יום העצמאות. ביקשתי מהן: תנו לי סיבה לחגוג. סיבה קונקרטית. כרגע, פשוט אין לי. הן לא מצאו לי…

ורק כדי להבהיר: לכל הנ"ל אין קשר לארץ ישראל, כמו שכתבתי קודם. ארץ ישראל היא קדושה ויקרה, והיא אינה אשמה באלו שניכסו לעצמם את שמה כדי לקדם את מטרותיהם.

[שרה לרנר]

סליחה, שלמה בן יוסף. טעות בשם.

[ריאלית בצניחה]

הסבר מעניין. חחח מודה שאני בורה בהיסטוריה הנ"ל…

תודה.

[ב כ]

וואו המורה שלי להסטוריה תעוף עליך😇

[מירית לוי]

"מולדת שטוב לא למות בה
בעדך"

אני בטח אקבל תגובות כועסות, אבל השורה הזו גמרה עלי

אני מדמיינת את המשפחות השכולות קוראות את זה

נכון אולי עכשיו קשה לנו

אבל תשחזרו את מה שהרגשנו אחרי שמחת תורה פ"ד

תשחזרו מה אנחנו מרגישים בכל הותר לפרסום

כואב שאנחנו מערביבים כאלו דברים והלב שלנו אולי קצת מחוספס בגלל גזרת הגיוס

אבל אל תשכחו אף פעם שיש שם עדיין ילדים אבות אחים שהמשפחות שלהם לא ישנות בלילה

וכן הם מתים בשביל המולדת בשביל שהאויבים שלנו לא יעלו עלינו ולא יהיה שביעי באוקטובר נוסף

לפני שכותבים שורות כאלה אולי לחשוב רגע אחד לפני ולראות אותם

[שרה לרנר]

למה שתקבלי תגובות כועסות על אמירה כזו?

לא עונה על שורות ספציפיות בשיר, כי לא אני כתבתי אותו.

אבל צריך לשים לב לכך שהחיילים הם משהו אחד, הצבא זה משהו אחר, המדינה היא דבר נוסף, והמולדת היא גוף רביעי. הם לא קשורים אחד לשני.

כמו שכתבתי – אני לא מרגישה שמדינת ישראל היא מולדתי (ארץ ישראל כן). יש לי בני דודים שהם חיילים, אחד מהם קרבי, ואנחנו דואגים להם מאוד. ידיד משפחה שלנו נהרג בעזה לפני כמעט שנה, וחבר קרוב של אבי נפצע וכמעט נהרג בסוריה לפני כמה חודשים, וניצל בנס עצום.

יש לי הכרת הטוב לכל מי שמגן על יהודים – כי הם מגינים על חיים של יהודים. לא כי הם מגינים על המולדת.

יש לי גם הכרת הטוב עצומה לכבאים שמצילים יהודים תוך סיכון עצמי, אגב.

כשהופכים את הכרת הטוב הפשוטה והמתבקשת הזו לפוליטית-חברתית – שם מתחילה הבעיה. אבל זה לא נכון ולא הוגן לומר שמי שלא מרגיש שמדינת ישראל היא המולדת שלו, לא מרגיש כאב והכרת הטוב כלפי חיילים שנהרגו.

[ריאלית בצניחה]

הם לא יודעים מי המולדת שהם מתים עבורה.
הם חיילים בצבא של מדינה ששייכת למולדת ההיא.

כולם היו כלי לאינטרסים, יש שהפתכחו יש שלא.
יש משפט שאומר –
יום יבוא
והמלחמה תיגמר
מנהיגים ילחצו ידיים
הארץ תהיה רגועה
רק אמא אחת תישאר לבכות.

מדברת אחת מהדרום שאיבדה 4 דודים בשנה האחרונה.
לא מתו למען המולדת. הקריבו את חייהם למדינה.שלא אכנה אותה בשמות.

[ה. י.]

מולדת או לא,

תמיד טוב לקרוא ממך.

מוכשרת על.

[נאחזת בסבך]

שיר יפה ומביע!

ריאלית, את טובה!

פחות הסכמתי עם התוכן.

שורה ריקה בתעודה? לא לדעתי.

זהו נושא עמוק והעמק השווה – איננו.

יש אנשים לא טובים במדינה הזו? ודאי.

דברים שצריכים שיפור? חד משמעית.

אבל אי אפשר להתעלם מהבשורה האדירה שקיום מדינת ישראל מהווה.

אפשר להסתכל גם על הטוב, והוא לא מעט.

בסופו של דבר יש ערך מסוים למדינת ישראל.