הייטק חני קוסטליץ
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
2 מתוקים 🙂 וואוו את גדולה מהחיים!
ולכי תקני את הספר “כוחות העל של ילדי הקשב” של הרב דן טיומקין.
הוא לא מתעלם מהקשיים שיש עם הילדים, אבל שם את הדגש על המתנות העצומות שהפרעת הקשב מביאה איתה, ואיך אפשר להצמיח אותם ולהדגיש את הטוב שיש דווקא אצל ילדי קשב. ספר פשוט מדהים.
-
כמה זה לא באמת עניין של קשב וריכוז אלא הרבה הרבה מעבר. קשב וריכוז זה 2 סימפטומים מה זה קטנים של דבר שהוא הרבה יותר גדול.
וגם שכל בתאדם שניה אומרת לך “אני קבוע שוכחת דברים/לא שמתי לב מה אמרת/היה לי קשה להתרכז בהרצאה/שכחתי לשים מלח במרק. נראה לי שיש לי הפרעת קשב וריכוז”.
ואני יכולה להמשיך לזרוק כאן עכשיו חצי שעה אסוסיאציות ועוצרת את עצמי בכוח… (אפרופו הפרעת קשב היא דבר יותר גדול מ”קשב” ו-“ריכוז”)
-
השתתפתי בקבוצת נטוורקינג של תמך לפני שנתיים או שלוש. היה מעולה וקידם אותי בצורה שקשה לתאר.
בהצלחה רבה!!
-
את מחפשת משחק? דמוי אתר?
יש לי משחק די פשוט שפיתחתי פעם לתלמידות שלי כדוגמה, אני יכולה לחפש. משחק נחש מי.
בנוסף יש לי ערימה של פרויקטים של תלמידות, אם תכווני מה בערך את מחפשת – אוכל לבקש רשות של בנות להעביר לך.
את מורה לJS בעצם?
-
תודה לכל המגיבות,
סגרתי עם מישהי בינתיים.
אם אצטרך בהמשך – אפנה אליכן.
הצלחה רבה!
-
תודה על התשובות המהירות.
שלחתי לשלושתכן מיילים, אשמח לתגובה.
המון תודה!
-
וואוו! תיארת מושלם!! מצב כל כך מדוייק.
הפתרון שלי הוא, שכאשר אני מכינה לעצמי דוח של הערכת שעות עבודה על פרויקט – אני לוקחת בחשבון אחוז מסויים של בלת”מים, וכן זמן של תיקונים, שינויים, תוספות וכדו’.
ואז אני לא צריכה להתמקח על כל שינוי קטן כי לקחתי את זה בחשבון.
כן חשוב לציין שבמקרים שבהם נדרשים שינויים שוב ושוב ושוב – אני שמה גבול בשלב מסויים ומעדכנת את הלקוח ש”בא נסיים את הגרסה הזו, ואחר כך נשב על גרסת שינויים מסודרת, בתשלום נפרד עליה”.
-
אמנם ווקומרס (התוסף של החנות) מגיע עם כל השדות הללו, אבל זה סיפור של כמה דקות להוריד את השדות.
זה דורש קוד, כמה שורות קוד. נראה שבגלל זה הסתבכה מי שבנתה את האתר.
תוכלי לשלוח לי פרטי גישה לניהול של האתר (במשתמש מנהל) ואילו שדות את רוצה להסיר – ואטפל בזה.
בהצלחה!
-
מישהי?
-
ממה שאני רואה, החיסרון של לקסיקה הוא בעיקר בתמונות ריאליסטיות.
כלומר – תמונות שלא אמורות להיות ריאליסטיות היא מעולה, ויש דוגמאות כאן בשרשור. יש גם דוגמאות באתר שלהם שנראות מעולה.
אבל בתמונות ריאליסטיות, בעיקר של דמויות או בע”ח – היא לא כל כך מוצלחת. זה נראה יותר ציור טוב מאשר צילום. לעומת מיד שהתמונות הריאליסטיות שלה נראות בקלות כמו צילומים ממש טובים.
-
תודה על הפירוט 🙂
נשמע פשוט מרתק!! אלופה שכמוך!!
-
זה פשוט מקסים!! המוזיקה ברקע מדרבנת להתקדם 🙂
איך מתבצע תהליך של פיתוח משחק כזה? תחילה יושבים לחשוב מה היעדים ואיזה משחק יתאים? הלקוח אמור להביא את הרעיון?
האם המשחקים שאת בונה מיועדים רק להטמעה באתר, או שזה יכול להיות משהו שלא קשור לאתר דווקא, אלא מביא את הלקוחות אלי לאתר?
ורק עוד שאלה קטנה אחת, המשחקים יכולים להתממשק אחר כך לאתר? נניח לשמור רשימת שיאים בDB של האתר, או שהמשחק נותן ללקוח איזשהו קוד קופון שאיתו הלקוח יכול אחר כך לרכוש באתר שלי בהנחה או דברים דומים?
תודה!
-
שלום שרי,
זה נקרא “רידיירקט” – הפניה אוטומטית.
תוכלי לקרוא כאן מאמר מפורט שכתבתי על רידיירקטים ואיך לבצע אותם באתרי וורדפרס:
https://chani-k.co.il/blog/redirects/
-
מי רוצה לקבוע יחד לנסיעה? זו נסיעה ארוכה, ואני מחפשת שותפה נחמדה להעביר איתה את הזמן 🙂
מבני ברק.
מי שמעוניינת – יכולה לכתוב לי בפרטי, נקבע דרך לזהות אחת את השניה וכו’.
-
היי טליה,
תוכלי בבקשה לפרט מה נחשב כפוסט לגיטימי ומה נחשב כפרסומת?
לדוגמה, אם אני מפרסמת סקר בפורום של הסקרים, ומישהי שואלת על תחום העבודה שלי, עד כמה אני יכולה לפרט?
ואם לא שאלו, אלא אני סתם מעלה קישור לסקר, ורוצה להסביר בכמה מילים מי אני ומה אני עושה, כדי למקד לסקר את בעלות העסקים הרלוונטיות?
האם קישור לתיק עבודות/אתר זה בסדר? ואם יש לי מבצע אטרקטיבי לקבוצה מסויימת לזמן מוגבל – אפשר לכתוב עליו?
ובשרשור של הצגה עצמית של עצמאיות חדשות בפורום, עד כמה אני יכולה לפרט?
תודה
-
הרעיון של חבילות מוכנות מראש מעולה, אבל לא בכל תחום זה אכן אפשרי.
יכולה לומר על עצמי, אני מתכנתת, שעובדת גם עם בונות אתרים וגם עם לקוחות פרטיים. זה לא הקמת אתרי תדמית/חנות סטנדרטיים שאני יכולה להכין משהו מראש. מי שמגיע למתכנתת – זה כי יש לו דרישות ספציפיות שאי אפשר לממש באלמנטור וכדו’.
כנ”ל בונות אתרים שפונות אלי כדי שאקודד להן דברים שאלמנטור ושות’ לא מאפשרים. בכל פעם – מדובר על משהו אחר, שונה. דרישות אחרות, היקף שעות אחר.
ובכל פעם כזו אני אכן צריכה לשבת קודם כל על הערכת שעות. לפרק את המשימה לגורמים כדי להבין כמה שעות היא אמורה לקחת לי. מצד אחד – אני לא רוצה להגזים כלפי מעלה ואז המחיר יהיה גבוה ולא מוצדק. מצד שני – אני כמובן לא רוצה להגזים כלפי מטה, ואז לעבוד פי 3 שעות ממה שמשלמים לי. לכן החלק של הערכת שעות עבור כל פרויקט וכל לקוח זו חתיכת משימה שלוקחת המון זמן.
ואחר כך גם כתיבת הצעת המחיר. אמנם יש לי תבנית בסיסית כלשהי שממנה אני מתחילה, אבל בכל פרויקט דברים עובדים אחרת, יש לי דגשים אחרים לחוזה וכו’. במשימה של הנגשת אתר אני צריכה סעיפים מסויימים, במשימה של פיתוח מערכת שלמה אני צריכה סעיפים אחרים, ובמשימה של הוספת פיצ’רים כאלה ואחרים לאתר קיים – שוב יש פירוט שונה מבחינת התנאים וכדו’.
כך שהרעיון של חבילה מוכנה מראש, או חוזה מוכן מראש שאני רק צריכה לשנות תאריך, שם לקוח, ותיאור של הפרויקט – פשוט לא רלוונטיים כאן.
ואני מניחה שככה זה במגוון תחומים נוספים.
הלוואי והיה איזשהו פתרון מניח את הדעת 🙂
המון הצלחה לכולן!!
-
תת תפריט זה לא משהו שאמורים להגדיר.
וורדפרס מכילה את האפשרות הזו בעצמה. בעריכה של התפריט את פשוט גוררת את הפריט הרצוי קצת ימינה או שמאלה (תלוי בשפה של המערכת), וככה הוא הופך להיות בן של פריט תפריט אחר.
לא משנה היחס שלהם כהורה/בן בעריכה של עצמם, אלא איך הגדרת את זה בתפריט.
-
איזה מדהים מה שכתבת. כל כך מדויק.
איזה נחת זה להורים ב”ה. כיף לראות שהם הצליחו לנתב את הילד למקומות שבהם הוא מוכשר, לתת לו חוויות מדהימות ולהזכיר לו שלא משנה מה – הוא אדם מיוחד ומוצלח.
כי את הקשיים ביוםיום כל כך קל לראות ולשמוע. ולכן לשמוע סיפורי הצלחה זה פשוט דלק 🙂
-
הכי קל לומר “כן, המורים רוצים שקט מהילד ולכן ההורים דוחפים לו כדור” וגם “הכדורים האלה פוגעים בילד, משתקים אותו, גורמים לו לXYZ”.
אז קודם כל, אני לא מכירה הרבה אמהות ש”דוחפות” לילד כדור רק כדי שיהיה שקט מבית הספר ולא יתלוננו. ואני מכירה המון אמהות לילדי קשב. עשרות.
דבר שני, לוקח זמן עד שמתאימים לילד את התרופה שמדוייקת בשבילו, במינון שנכון בשבילו. אין בזה קיצורי דרך. מה שעושה טוב לילד אחד – גורם לתופעות לוואי לילד אחר. גם אם הם אחים באותה משפחה.
ונקודה אחרונה לעכשיו, להורים יש עוד כמה שיקולים לפני שהם נותנים תרופה לילד, חוץ מ”זה יגרום לו לחוסר תאבון”. אין הורה שלא מודע לכל תופעות הלוואי של התרופות להפרעת קשב (ותאמיני לי שחוסר תאבון זה הקטן והנסבל ביותר מביניהן). יש להם עוד כמה שיקולים שאולי לא חשבת עליהם. כמו העולם הרגשי, האמון שלו בעצמו, הדימוי העצמי שלו ועוד המון דברים שהרבה יותר קשה לתקן מאשר סנדוויץ’ טוב לפני התרופה בבוקר + ארוחת ערב מלאה בסוף היום.
התגובה הזו של “התרופות משתקות, גורמות לרטט” ו”נותנים את זה רק כדי לייצר שקט תעשייתי ולא מתוך מחשבה על הילד” היא לא רק לא נכונה, אלא גם פוגעת בעשרות אמהות שאני מכירה, ומאות אמהות נוספות (שאשמח להכיר), גיבורות נפש, שמתרוצצות חודשים בין רופאים במקצועות שונים כדי למצוא את התרופה הנכונה והמינון המדוייק, ומוציאות הון על רופא פרטי שעליו שמעו המלצות חמות, וגם אחרי כל זה לפעמים בוכות מבפנים כשהן נותנות את הכדור הזה למרות תופעות הלוואי הלא נעימות שלו, כי הן יודעות כמה זה חשוב לילד שלהן.
-
וואי, הצפת את אחד המשפטים הכי בלתי נסבלים שנאמרים על ילדי קשב: “תפסיקי לחרטט שיש לך הפרעת קשב. אתמול ישבת 3 שעות לקרוא ספר בלי לזוז מהכיסא”.
זה מראה על חוסר הבנה של מה זו הפרעת הקשב.
כן, כשהילד (או המבוגר) עם הפרעת הקשב מתעניין בנושא כלשהו – הוא שם עד הסוף, לא רואה בעיניים, לא מודע לכל מה שקורה מסביבו. זה נקרא “היפר-פוקוס” (היפר = מאד. כלומר ריכוז מוגבר).
ילד קשב שקורא ספר ואמא קוראת לו – הוא באמת לא שומע אותה. הוא לא מתעלם או משהו. כל הפוקוס שלו כרגע במה שמעניין אותו. כנ”ל בתחומים אחרים שמעניינים אותו. זה יכול להיות ציור, בישול, נגינה ואפילו כתיבת תוכנה מסובכת אם זה מה שאת אוהבת לעשות…
וכשמשהו לא מעניין אותו – יש לו קושי עצום לגרום לעצמו לעשות את זה. שיעורי בית, ללמוד למבחן וכדו’ בגילאים הצעירים, וגם בגיל המבוגר – כל מה שלא מעניין את הבנאדם. לדוגמה כל הבירוקרטיה של דוחות וטפסים לעצמאיות, הגשת ציונים/בדיקת מבחנים אצל מורות, ואפילו הכנת רשימת קניות. לא מנסים להתחמק או משהו, פשוט לא מצליחים להתיישב ולעשות את זה.
ועד שכבר התיישבי לעשות את זה – כל הסחת דעת קטנה מוציאה אותם לחלוטין ממה שעסקו בו. לא בכוונה. קשה מאד מאד להשתלט על זה ולחזור למה שהיו בו קודם.
ואז מגיעים אנשים מבחוץ, שאין להם שמץ של הבנה מה זו הפרעת קשב, ואומרים לילד “אם רק היית רוצה להתרכז בשיעור – היית מצליח. עובדה שאתה יכול להתרכז בספר במשך אחר צהרים שלם בלי להוציא את העיניים מהספר”.
או “בהיסטוריה קיבלת ציון כל כך גבוה, סימן שאת מסוגלת לשבת ללמוד, והציון הגרוע בחשבון הוא כי לא התאמצת מספיק”.
-
יכולה לכתוב על איזה אזור מדובר?
והאם אפשר לקחת ליום/יומיים בשבוע בלבד?
-
מדויק להפליא מה שכתבת, שולמית.
הם ממשיכים לעבוד, יהיו שיאמרו שעובדים אפילו יותר קשה מהשגרה הרגילה, עם אחריות עצומה – במיוחד מי שמלמדים בבתי הספר וצריכים לנהל כיתה בזמן אזעקה (המורים והמורות של ילדי – אני מדברת עליכם), לאסוף, להרגיע, לתמרן בין התלמידות על הקו לבין הילדים הפרטיים שלהן שבבית.
ובסוף לא לקבל את המשכורת, שכמו שציינה שולמית – גם ככה לא כזו גבוהה. ודווקא בתקופה שהילדים בבית, תחילת חורף, לא חסרות הוצאות.
כן, הכסף ייכנס (ככל הנראה, ובתקווה ובתפילה) מתישהו בעתיד. אבל עדיין. זה קושי גדול מאד.
לא שזה לוקח מהמצב של מי שלא עובדים כלל, אבל הם לפחות לא עובדים וזמנם בידם.
-
אם זו רשת מקומית זה אכן סיפור אחר ונשמע מתאים.
המון הצלחה!
-
נשמע לי מאד מוזר.
חייב להיות מקום אחד שמולו כולם מתממשקים. בשביל זה יש את גיטהאב/ביטבאקט.
לפי מה שהוא כותב – כאילו המקום המרכזי הוא על מחשב פרטי של אחד מאנשי הצוות, וכולם כותבים לאותו מחשב. זה נשמע לי לא סביר בעליל.
מה הבעיה פשוט ליצור חשבון בגיטהאב ולהגדיר שהפרויקט יהיה לא פומבי?
באופן אישי – אני רגילה לעבוד עם bitbucket ולא עם github, ושם זה משהו מובנה בהגדרות. פשוט מסמנים V ואז הפרויקט הוא פרטי. רק מי שהוזמן אליו יכול לראות/לערוך את הקוד שבריפוזיטורי.
-
חשבתי בהתחלה לפתוח את זה בפורום של ההייטק, אבל אז חשבתי: למה שמתכנתות ידעו יותר ממורות איך אפשר לסנן לתוך קבוצה רק מורות?
המקצוע הוא לא האישיו אלא איך לוודא שלא נכנסות לשם תלמידות למשל, או למשל מהניסיון שלך – לוודא שמי שנכנסו הן בנות ונשים בלבד…
